חשיבותה של השקעה בת-קיימא משנת 2023 ואילך
האנושות נכנסת לתקופה מכרעת בהתפתחותה. פיתוחים מהירים בתחומי הבינה המלאכותית (AI), ביג דאטה (Big Data), והאינטרנט של הדברים (IoT) מספקים טכנולוגיות שמשנות את כללי המשחק, ומקדמים מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים ומרגשים.
המהפכה הטכנולוגית המתהווה עושה שינוי אסטרטגי ופונה לקיימות. חדשנות בת-קיימא עומדת בחזית תוכניות המחקר והפיתוח של ICL, ומהווה מניע מרכזי בשינוי תצורתם של התהליכים והפעולות היומיומיות של הקבוצה ברחבי העולם.
ICL זיהתה במהרה כי חדשנות בת-קיימא מהווה לא רק את המפתח למימוש אימפקט חיובי כולל, אלא גם תנאי מקדים להשגת צמיחה עתידית. מחויבות מוכחת ומדידת חדשנות בת-קיימא הופכת מהותית יותר ויותר להבטחת השקעות, חוזים חדשים, ושותפויות, ואף לגיוס עובדים מן המעלה הראשונה.
ICL סוללת את הדרך בחדשנות בת-קיימא בייצור תעשייתי, בחקלאות ובאנרגיה. החזון האסטרטגי שלנו הוא לייצר אימפקט חיובי רחב ברמה המקומית והעולמית כאחד.
מה פירוש אימפקט?
המונח 'אימפקט' (impact) מתייחס להשפעה הסביבתית והחברתית שארגון יוצר דרך פעולותיו, פעילויותיו, ומוצריו. היא יכולה להיות חיובית או שלילית, מכוונת או בלתי מכוונת.
חברות המאמצות אסטרטגיית אימפקט מתמקדות באתגרים חברתיים וסביבתיים גלובליים מסוימים, בהם הן מתחייבות לטפל באמצעות מינוף הנכסים, המומחיות, והמשאבים שבאמתחתן. קריטריונים הקשורים לאימפקט הופכים לחלק מההגדרה של הצלחה — כך שתהליכים, מוצרים, ופעילויות משרתים כעת מטרה כפולה: ליצור ערך, הן כלכלי והן חברתי/סביבתי.
להשגת הדברים הללו, חברות יוצרות כלים להערכה, מדידה, ובקרה — במטרה להבטיח התקדמות ומימוש המטרות שנקבעו.
במה שונה אסטרטגיית אימפקט מאחריות חברתית תאגידית או השקעות אחראיות? (ESG — ממשל סביבתי, חברתי, ותאגידי)
קיימת הבנה והסכמה גוברת בקרב חברי-מנהלים כי על חברות לשנות את אופן פעולתן. כדי להמשיך להתקיים, תאגידים צריכים יותר ויותר להוכיח לממשלות, לקוחות, משקיעים, ולקהל הרחב כי הם עומדים בקנה אחד עם הציפיות של המאה ה-21 בעניין התנהלות תאגידית אתית. מנכ"לים ובכירים מבינים את הצורך להראות את האימפקט החיובי שהם יוצרים על הסביבה ועל החברה האנושית.
חרף הבנה רחבה זו, ישנו עדיין בלבול רב בנוגע לקריטריונים הספציפיים המרכיבים תפיסה עסקית אתית, אחראית, וארוכת טווח. נוהגים להשתמש במונחים קרובים כמו אסטרטגיית-אימפקט, אחריות חברתית תאגידית, וממשל סביבתי וחברתי כבמילים נרדפות, בעוד שבעצם מדובר ברעיונות ומושגים שונים. הגדרת מונחים אלה באופן ברור תסייע לנו.
אחריות חברתית תאגידית (CSR)
חברות שמתמקדות ברעיון של אחריות חברתית תאגידית מודעות להשפעה שיש להן על החברה בכללותה. חברות לרוב מדווחות על היוזמות הפילנתרופיות שלהן, התנדבויות עובדי החברה, ההתחייבות שלקחו על עצמן לתמוך במטרות חברתיות, ועוד.
בשנים האחרונות, האחריות החברתית התאגידית התרחבה בכמה ארגונים למנעד רחב מאוד של תחומי נשיאה-באחריות. עם זאת, האחריות החברתית התאגידית כמעט ואף פעם אינה קשורה לליבה העסקית, ואין היא מכוונת להנעת הרווחיות או תמיכה ביעדים עסקיים.
ממשל סביבתי, חברתי וארגוני (ESG)
ממשל סביבתי, חברתי וארגוני מהווה מערך קריטריונים, אשר משתמשים בו שווקים, בעלי עניין, ומשקיעים לשם הערכת פעולות של ארגונים. המערך מתמקד באופן בו פועל הארגון בתהליכיו הפנימיים, וכן בהיבטים עליהם יש לארגון שליטה (דהיינו, המפעלים שלו, העובדים, או המנגנונים הפנימיים). ההערכה מתבצעת בהתאם להיבטים הבאים (אך אינה מבוססת עליהם בלבד).
– היבט סביבתי — בבחינת תרומת החברה לפעולות בתחום האקלים, השימוש במשאבים טבעיים, זיהום, וניהול הפסולת.
– היבט חברתי — בחינת יחס החברה לעובדים, לספקים, ללקוחות, וכן פעולות הקשורות לקהילה הרחבה יותר.
– היבט הממשל — בחינת הנהלת החברה, שקיפות, הוגנות ולקיחת-אחריות, שכר המנהלים, זכויות בעלי המניות, בדיקות-מס, ובקרות-פנים.
אימפקט
חברה המאמצת גישת אימפקט מוסיפה למאמצים אלה גישה אסטרטגית למינוף כישורי-הליבה שלה ליצירת אימפקט חיובי רחב, כחלק מתוכנית ומודל הצמיחה העסקי שלה.
חברות כאלה מתאפיינות בגישה שמתרגמת את "הבעיות" בעולם ל"הזדמנויות", אשר יכולות לייצר ערך-עסקי ורווחיות גבוהה.
מדוע חברות מאמצות אסטרטגיית והערכת אימפקט?
ישנה מודעות והבנה הולכת וגוברת להשפעת פעולות האנושות על הקיימות של כדור-הארץ שלנו — וכתוצאה מכך, על זו שלנו עצמנו. חברות מובילות נוקטות בצעדים קיצוניים במטרה לקחת על עצמן את האחריות להפחית כל השפעה מזיקה שעשויה להיות להן, וכן על מנת להעצים את האימפקט החיובי שלהן על החברה וכדור-הארץ.
מודעות זו לקיימות מתווספת למגמות-על עולמיות, אשר כוללות:
– שינויים במדיניות, הדורשים איתור של יותר מקורות ייצור, והפצה בני-קיימא.
– העדפה ציבורית וצרכנית של חברות שהאימפקט החיובי נמצא בראש סדר-העדיפויות שלהן.
משקיעים מובילים מעבירים את מוקד העניין שלהם להקצאת הון לחברות שעבורן אימפקט חיובי מהווה חלק בלתי-נפרד מאסטרטגיית הצמיחה העסקית.
ב-ICL, אנו מבינים שמעמדנו כמובילים עולמיים מאפשר לנו לכונן אפקט משמעותי, וכן גם להשפיע על חברות אחרות לפעול בעקבותינו. לכן, אנחנו מחויבים ליצירת אימפקט בתחומי המזון, החקלאות, והמוצרים התעשייתיים, וכן לקידום האנושות לעבר עתיד בר-קיימא.
"…הדיווח על אודות טונות הפחמן, מספר העצים, או אחוזי הגיוון אינו משקף את האימפקט האמיתי שיוצר העסק שלנו. ההתכוונות שלנו באסטרטגיית האימפקט של המו"פ והחדשנות שמה תו-מחיר על האימפקט שיש למו"פ שלנו ולפרויקטים שלנו בחדשנות החיצונית, ויוצרת שקיפות אמיתית על האימפקט העתידי שלנו" — הדר סוטובסקי, סמנכ"ל חדשנות-חיצונית ב-ICL
מיזם מדידת האימפקט ביחידת המו"פ, והחדשנות של ICL
מהו מיזם מדידת האימפקט של יחידת המו"פ והחדשנות של ICL?
יחידת המחקר, הפיתוח, והחדשנות שלנו מפתחת את המוצרים, התהליכים, והפתרונות העתידיים שהחברה תציע ללקוחותיה ולבעלי העניין שלנו.
על מנת להבטיח שמוצריה של ICL יספקו את הערך הגבוה ביותר ללקוחותינו באופן בר-קיימא, פיתחנו מערך מטרות אסטרטגיות להנחות אותנו בכל פיתוח עתידי.
קבוצת ICL מבצעת עשרות פרויקטים ומיזמים מסביב לעולם, וסוקרת מגוון של טכנולוגיות בתעשיות שונות. ניתן לחלק את היעדים שלנו לשלושה תחומים רחבים.
א. חדשנות בת-קיימא בייצור תעשייתי.
ב. חדשנות בת-קיימא בחקלאות.
ג. חדשנות בת-קיימא באנרגיה.
היעדים שלנו מגדירים את העתיד שברצוננו ליצור — למען כדור הארץ ולדורות העתיד — באמצעות המוצרים, הפתרונות, ותהליכי הייצור האחראיים של ICL.
תחת כל מטרת אימפקט, הגדרנו רשימת יעדים מדידים שאותם אנו שואפים להשיג. על מנת להבטיח את קידום המטרות הללו, שילבנו תהליך של דירוג אימפקט התומך בכל שלב של מו"פ, ולו שלוש מטרות:
1. לשמור תמיד על ראש פתוח לאימפקט הפוטנציאלי — החיובי והשלילי — שיכולים לייצר הפיתוח והחדשנות שלנו. הדבר עוזר לנו לכלול קריטריוני אימפקט בכל שלב.
2. לאסוף מידע על אודות האימפקט החיובי הצפוי, כמו גם הסיכונים האפשריים שיהיו צורך למגר — כך שתמיד תהיה לנו בקרה על התהליך בבחינת מטרות האימפקט שהגדרנו.
3. למדוד ולעקוב אחר תרומת האימפקט של כל פרויקט, וכן גם אחר האימפקט המצטבר והתקדמות כלל הפרויקטים וחברות הפורטפוליו. הדבר יספק למנהלים כלי לקבלת החלטות מושכלות יותר, מבוססות נתונים, ויותר ממוקדות אימפקט.
ד"ר אננת'ה דסיקאן, מנהל טכנולוגיות וחדשנות ראשי ב- ICL, מספר לנו כי "האסטרטגיה והכלי להערכת האימפקט של מו"פ, והחדשות של ICL מביאים בחשבון את ההשפעה הסביבתית בתהליך המחקר והפיתוח של מוצרים חדשים של ICL. כאשר האימפקט הסביבתי נלקחת בחשבון כבר בתהליך ה STAGE GATE שלנו, נוכל לגלות מוצרים חדשים אשר לא רק יעמדו ביעדי העלות והביצועים, אלא גם כאלה שיפחיתו זיהום ופסולת. וזו הכוונה שלנו ביצירה ופיתוח של פתרונות בעלי אימפקט."
יעדי ומטרות האימפקט של יחידת המו"פ והחדשנות:
מצפן האימפקט והכלי להערכה תוכננו ונבנו בתמיכתה של IMagine Impact — חברת ייעוץ הממוקמת בישראל, המתמחה באסטרטגיות אימפקט. לאורך התהליך, עשרות מן המדענים, הצוותים, וראשי המחקר, הפיתוח והחדשנות שלנו עסקו באופן עמוק ביצירת התוכן והמבנה. הדבר נועד להבטיח שמטרות האימפקט ושיטות המדידה והדרוג יוטמעו בהצלחה, ויהפכו לכלים שימושיים בעבודה היומיומית של הצוותים שלו.
סדר העדיפויות שלנו בתכנון שיטת ההערכה והמדידה
בזמן שעיצבנו את שיטת ההערכה והמדידה, דאגנו לאזן בין כמה עדיפויות:
יש לשלב את כלי ההערכה והמדידה בתהליכי הפיתוח והדיווח הקיימים במטרה לאפשר לכלי להיות מוטמע בפעולות בשגרות העבודה הקיימות.
יחידת המו"פ והחדשנות מורכבת מצוותים העובדים על פרויקטים מגוונים ביותר — החל מפתרונות בתחום טכנולוגיית-המזון וחידושים בחקלאות, ועד לתוספי-טקסטיל, ואף טכנולוגיות התומכות ברכבים חשמליים ובכלי רכב אוטונומיים. על כלי הערכת האימפקט שלנו להיות גם גמיש וגם מדויק כדי לתכלל את שיקולי האימפקט של הפרויקטים השונים הללו.
בנוסף למורכבות של התאמת שיטת ההערכה והמדידה לפרויקטים מגוונים ולתעשיות שונות, היה זה מהותי עבורנו להגיע לתובנות ברורות ומעשיות מאוד מתהליך המדידה וההערכה — הן ברמת הפרויקט והן ברמת פורטפוליו הסטארטאפים שלנו. וידאנו שתהליך ההערכה והמדידה לא יישאר כדו"ח בלבד, אלא יהפוך לחלק בלתי נפרד מהתכנון של כל פרויקט ופרויקט.
לבסוף, שמנו לעצמנו למטרה לתכנן את כלי המדידה וההערכה, כך שניתן יהיה ללמד ולהכשיר בקלות את עשרות אנשי המקצוע המגיעים מרקעים ותרבויות שונות, ומבלי שהדבר יפגע במקצועיות באמינות ובעומק של תהליך המדידה וההערכה של האימפקט הסביבתי שלנו.
התמודדנו עם אתגר זה על-ידי כך שהתאמנו את עצמנו למתודולוגיות להערכת אימפקט וקווים מנחים של ממשל סביבתי, חברתי וארגוני שמקובלות בעולם כולו, ותרגמנו אותן לשאלות המובילות את מנהלי הפרויקט שלנו שלב אחר שלב בתהליך ההערכה.
באמצעות עבודה צמודה עם חלק מהצוותים שלנו, שכללנו הן את תהליך ההכשרה והן את מבנה מתודולוגיית ההערכה וחומרי הרקע וההדרכה התומכים — על-מנת לוודא שלכל מנהל פרויקט תהיה היכולת לבצע את תהליך הערכת האימפקט על כל אחד מהפרויקטים שלהם במחקר, בפיתוח ובחדשנות.
מה כוללת שיטת הערכת ומדידת האימפקט?
שיטת הערכת ומדידת האימפקט בנויה כסדרת שאלות, המעמיקות ויורדות לפרטים ככל שמתקדם הפרויקט. בשלב הסופי של הפרויקט, מושלמת ההערכה, ומוצגת בלוח-בקרה המסכם את הפוטנציאל-האימפקט שלו.
לוח הבקרה מאפשר לכולם לראות בקלות את התמונה המלאה של תחום עיסוק הפרויקט, וכיצד הוא תוכנן לטובת יצירת אימפקט חיובי ספציפי ומדיד, באמצעות מצפן-האימפקט של יחידת המו"פ והחדשנות.
דוגמה ללוח-בקרה של הערכת ההשפעה:
לוח הבקרה מחולק לשלושה עמודי תווך:
1. סקירה של נושא האימפקט, ותזה לשינוי שהפרויקט ייצור — מטרתו של חלק זה היא להצהיר בבירור על האימפקט הרצוי של תוצאת הפרויקט, או עם איזו בעיה הוא שם לעצמו כמטרה להתמודד. בנוסף, חלק זה מתאר גם כיצד הפרויקט כפי שתוכנן מציע פתרון טוב יותר לאתגר קיים.
חשיבות עמוד תווך זה בהטמעת תהליך חשיבה הוליסטי סביב כל פרויקט ופרויקט. כאן נלקח בחשבון כי פתרון חדשני שמתמודד עם בעיה אחת עשוי להשפיע באופן שיגרום נזק לאחרים. בחלק זה בתהליך ההערכה, מנהלי הפרויקט שלנו נותנים את הדעת על מגוון רחב של השפעות אפשריות, ומשלבים זאת בפוטנציאל הכולל של הפרויקט כדי להביא לשינוי אמיתי וחיובי.
2. ניתוח האימפקט באמצעות המתודולוגיות המקובלות בתעשייה:
הגדרת התאמתו של הפרויקט ליעדי פיתוח הקיימות של האו"ם. 17 יעדי הקיימות, שהוכרזו בשנת 2015, מלווים ממשלות וארגונים ברחבי העולם לקראת עתיד הוגן ובר-קיימא — הן עבור כדור הארץ והן עבור בני האדם.
מטרות ויעדי ה-SDG נועדו להשגה עד שנת 2030. מטרות הממשל הסביבתי, חברתי וארגוני (ESG) של האו"ם הפכו למסגרת מקובלת ברחבי העולם עבור ארגונים בסקטורים הציבוריים, הפרטיים והחברתיים, שמשמשת את כולם כשפה משותפת, כדי להראות את התרומה החיובית אותה הם שואפים לממש, וכן כבסיס ליוזמות ושיטות משותפות להרחבת האימפקט החיובי הכולל להשגת המטרות.
עסקי הליבה של ICL רלוונטיים במיוחד ליעדים השני והשביעי של ה-SDG — אפס-רעב, ואנרגיה נקייה וזולה, בהתאמה. המחויבות שלנו לחדשנות בת-קיימא הן בחקלאות והן באנרגיה תורמת באופן ישיר להפיכתן של מטרות אלה למציאות עד שנת 2030.
במסגרת תהליך המדידה ההערכה של האימפקט, אנחנו מזהים את המטרות הספציפיות שעליהן ישפיע לטובה הפרויקט באופן ישיר.
(א) סיווג ה-ABC
ה-ABC של האימפקט (ABC classification) נותן לנו דרך לחבר בין מטרות-על, מאפיינים, ואסטרטגיה מתוך כוונה לקבוע כיצד פרויקט שם לעצמו כמטרה להניע אימפקט חיובי.
A — פעולות למזעור השפעות חברתיות או סביבתיות שליליות של הפעילות/המוצר – אשר מוחלות שוב על פרויקט שגורם נזק, במטרה למזער את הנזק לו הוא גורם.
B — תועלות לבעלי-העניין נועדו למזעור נזק וליצירת או שמירת האימפקט החיובי על קבוצת אנשים או על מצבה של הסביבה הטבעית.
C —התרומה לפתרונות נועדה למזעור נזק, יצירת תועלת לבעלי-עניין, ונותנת את הדעת על אתגר חברתי או סביבתי שאינו נגרם על-ידי הארגון. לעיתים קרובות, מדובר במאמץ יזום וחדשני של הארגון, שנועד לשפר באופן נרחב אתגר עולמי.
כל פרויקט מסווג לפי רמת תרומתו להשפעה.
(ב) חמשת ממדי האימפקט
מתודולוגיה מקובלת בעולם להגדרת ומדידת האימפקט של ארגון, תוך התייחסות לחמישה ממדים:
מה | מי | כמה | תרומה | סיכון
ארגוני אימפקט, משקיעי אימפקט, ומנהלי קרנות אימפקט מיישמים את חמשת ממדי האימפקט במטרה להבין טוב יותר את האימפקט של תיק ההשקעות שלהם בכללותו ושל כל השקעה באופן פרטני.
דרך תהליך ההערכה ומדידת האימפקט, כל פרויקט נחלק למספר גורמים ומדורג בהתאם לביצועיו בכל אחד מממדי האימפקט.
(ג) שיטות של כלכלה מעגלית
את הפרויקטים מעריכים לפי הפוטנציאל שלהם לקידום כלכלה מעגלית. לדוגמה, אם מוצרים חדשים עושים שימוש בחומרים ממוחזרים, או אם תהליכי חדשנות מפחיתים בפסולת או ממחזרים אותה לכדי תוצרי-לוואי בעלי ערך.
היבטים כאלה, משולבים במסגרת הפרויקטים במו"פ ובחדשנות, מטמיעים באופן משמעותי את התעדוף של יצירת אימפקט חיובי בכל היבטי התפעול והייצור של מוצרינו, מחומרי גלם, ייצור, שינוע, מעגל חיי המוצרים וחיי המדף של המוצרים.
3. הלימה ותרומה כמותית ליעדי המו"פ והחדשנות
אנו מגדירים לכל פרויקט את הדרכים שבהן הוא תומך ותורם למטרות, ליעדי המו"פ ולחדשנות. אנו מחשבים את האימפקט החיובי המצטבר של הפרויקט, בהינתן הנחות עתידיות לגבי מכירות ותהליכי הטמעה, במטרה לספק הערכות קונקרטיות.
ברגע שהמוצר או השירות יהפכו מסחריים ויגיעו לשוק נאמת ונעדכן את ההערכות הללו בהתאם לצורך.
אולי יעניין אתכם גם:
העתיד מרחף מעל ICL: רחפנים בשירות התעשייה מעלינו
החדשנות מתחילה מבפנים, עידוד חשיבה חדשנית – ICL
מחויבותה של ICL לחדשנות בת-קיימא
קבוצת ICL בנויה על חדשנות ויכולת להשתנות. תכונות אלה אפשרו את הצמיחה האקספוננציאלית של הקבוצה במשך שלושת העשורים האחרונים. נמנינו בין התאגידים הראשונים להכיר בצורך — וביתרונות — של כלכלה מעגלית ופעולות עסקיות בנות-קיימא.
המחויבות המוכחת שלנו לחדשנות בת-קיימא בייצור תעשייתי, באנרגיה ובחקלאות, הפיקה יתרונות כלכליים מהותיים ופתחה את הדלת לצמיחה עתידית איתנה. מיזם האימפקט מציג מפת-דרכים ברורה, עם יעדים ברי-השגה, עבור כל הפרויקטים שלנו.
החזון שלנו עבור מיזם האימפקט
מדידה והערכת האימפקט, שתבוצע עבור כל פרויקט ביחידת המו"פ, והחדשנות, מהווה שיטה ראשונה מסוגה, המוטמעת בתאגיד עולמי. ICL מחויבת להפחית לא רק את ההשפעות השליליות על בני-האדם ועל כדור-הארץ, אלא גם להבטיח שהיא מעצימה את האימפקט החיובי שלה בטווח הרחוק.
ברור לנו כי מדובר בתהליך ארוך, ולעיתים מאתגר. אנחנו מאמינים כי המומחיות, הניסיון, ההובלה בשוק ורוח החדשנות של ICL יסייעו לנו בכל הדרוש על-מנת להפוך גישה זו למציאות, ולספק השראה לאחרים שילכו בעקבותינו.
