הדור הבא של הדשנים

חנקן הוא רכיב חיוני לצמיחה וגידול צמחים, אבל השימוש ביסוד זה נחשב מאתגר. שיטות קונבנציונליות של ייצור אמוניה באמצעות תהליך הבר-בוש שקיים כבר מאה שנים, כרוכות לעיתים קרובות במחיר סביבתי גבוה וצורכות אנרגיה רבה. ICL בוחנת פתרונות בני קיימא במחיר תחרותי, שהינם ידידותיים לסביבה, עומדים בכל התקנות הקיימות והעתידיות וקלים לייצור.

אנו מחפשים חומרים חדשניים, אמצעים ביולוגיים וטכנולוגיות לקיבוע חנקן אטמוספרי (N2) לצורות חנקן הזמינות לצמח כדי להפחית את הצורך בדשנים על בסיס חנקן. טכנולוגיות אלו עשויות לכלול, אולם אינן מוגבלות ל:

• קיבוע חנקן על ידי אמצעים פוטו-קטליטים הנמצאים בסמוך לצמח, כדי לאפשר שימוש אופטימלי של מקור החנקן על ידי הצמח.
• דיאזוטרופים אנדופיטים עם קיבוע חנקן ויכולת הולכה לצמחים.
• ייצור אלקטרו-כימי של אמוניה או ניטראטים בשטח החקלאי או בסמוך לו.

בחומרים פעילים ביולוגית כגון ביו-סטימולנטים, נוטריינטים, מולקולות איתות ומולקולות אורגניות ואנאורגניות אחרות טמון פוטנציאל עצום לשיפור צמיחת הצמח והיבול. עם זאת, זמינות ביולוגית נמוכה ולא עקבית, ניידות מוגבלת, מסיסות מועטה וחוסר יציבות בתנאים שונים מקשים על מימוש פוטנציאל זה.

ICL מחפשת מערכות הולכה בנות קיימא ליישום בחלקו העליון של הצמח או דרך הקרקע. על מערכות אלו להיות מתומחרות בצורה תחרותית, ניתנות לרישום כפטנט ולהרחבה לכלל התעשייה. חומרים פעילים ביולוגית צריכים להגיע ביעילות לרקמות סופגות נוטריינטים (sink tissues) ולהגיע בסופו של דבר לציטופלזמה.

דשני זרחן נמצאים בשימוש נרחב בתעשייה, אבל רוב הזרחן אינו זמין לצמחים מסיבות שונות. שיפור זמינות הזרחן לצמחים באמצעות הקרקע יאפשר שימוש יעיל ומשופר בנוטריינטים, יפחית פסולת ויצמצם זיהום מחקלאות.
פיתוח של טכנולוגיות שמגבירות את יעילות השימוש בנוטריינטים בדרכים שונות, כולל:

• תוספים לדשני זרחן מסחריים או מוצרים העומדים בפני עצמם, כמו חד אמון זרחתי (MAP) גרגרי, NPK גרגרי, דשן די-אמוניום פוספט (DAP) ואחרים.
• זמינות מוגברת משמעותית של זרחן לשורשי הצמח המיושם על קרקע חומצית (pH 4-5) ואלקאליות (pH 7.5-8) על ידי פיתוח הדור הבא של דשני זרחן חדשניים.
• מוצרים בצורת תמציות צמחים, מיקרואורגניזמים (כגון PSB – חיידקים מסיסי זרחן) וישויות כימיות.