לימור אוסטרובסקי, סמנכ"לית דשנים וכימיקלים בענף דל בנשים, גאה בהישגים לאורך הדרך עם עמיתיה: "היינו הראשונים בישראל שפרסמו דו"ח סביבתי, השפענו משמעותית על תעשיית הברום וכעת אנו מחוללים מהפכה בתעשיית הדשנים. התחום הזה נחשב גברי, אבל בהדרגה אנחנו רואים יותר נשים שמגיעות להשאיר חותם"
לימור אוסטרובסקי רגילה לעבודה קשה. מגיל 15 היא עובדת במשרות שונות, תמיד מחפשת לאן לשאוף ולהתקדם. כששואלים אותה מי היא, היא מתחילה ישר מהתיאור המקצועי, ומספרת על הקריירה המרתקת שלה בהתרגשות ובהתלהבות – עם ניצוץ בעיניים.
את תחילת דרכה עשתה לימור כעתודאית בלימודי כימיה. כאשר התגייסה, שובצה לתחום שהיה אז בחיתוליו – תחום איכות הסביבה. בתחילת שנות ה-90, בתקופה בה הביטוי "פגיעה באוזון" רק התחיל להדהד באוזנינו, לימור כבר עבדה מול הרשויות המקומיות מצד אחד ומול גופי תעשייה מנגד, ויחד למדו לבחון את השפעת התעשייה על הסביבה.
במהלך התואר השני הרגישה שמצאה את מקומה: "בחרתי במסלול של חטיבת ניהול עסקים בלימודי תואר שני בהנדסת סביבה, ושם הבנתי איפה עתידי. תוך כדי הלימודים עבדתי בהתאחדות התעשיינים, והייתי אחראית על התחום של איכות הסביבה בתעשייה ועל תחומים כלכליים שונים. באותה תקופה ההתאחדות הייתה גוף חזק שייצג את התעשייה מול הרשויות השונות בגיבוש מדיניות ובחקיקה. במקביל גם השלמתי MBA".
ב-2005 הגיעה לימור ל-ICL. "באותה תקופה היה ברור לכולם כאן שיש להשקיע בגיבוש נהלים סביבתיים ואכיפה. הגישה הייתה פתוחה תמיד לכל יוזמה ולכל רעיון שהבאנו. היום דוחות סביבתיים מובנים לנו מאליהם, אבל אז זה היה קונספט חדשני. בעולם המוצרים התעשייתיים היינו הראשונים בישראל לפרסם דו"ח סביבתי, ומשם החל גלגולו של דו"ח האחריות התאגידית שאנו מכירים כיום".
אולי יעניין אותך גם:
"אני אומרת לבנותיי מדי יום שהן יכולות להיות כל מה שירצו להיות"
"ההבדל הוא באופן שבו מתמודדים עם האתגר"
ב-2011 קודמה לימור לתחום השיווק, ולאחר מכן למנהלת שיווק גלובלי, שם עסקה בין השאר במיפוי צורכי שוק ובהנעת פרויקטים חדשניים. באפריל 2019 מונתה לתפקיד סמנכ"לית דשנים וחומרים כימיים בתוך חטיבת הדשנים המיוחדים: "התפקיד הזה שונה במהותו מכל מה שעשיתי בעבר, לעבודה הזו אני משתמשת בידע שלי בשיווק וברקע שלי באקולוגיה, אבל אני אחראית על מערכת שלמה, הכוללת גם ייצור וגם שיווק ואחריות על מרכז רווח. חלק עיקרי בשיווק הוא מול החקלאים עצמם", היא מספרת, "דשנים וחומרים כימיים הוקמה בצפון הארץ ב-1946, מתוך אידיאולוגיה של לשרת ולפתח את החקלאות בארץ, ואני גאה להמשיך בדרך זו. צמחנו עם החקלאות ומתוך החקלאות, ויש לנו ותק ומוניטין המגיעים עד השדה.
אוסטרובסקי אינה בוחלת בעבודה קשה. היא מבינה שהיא מהנשים הבודדות בתחום שנחשב עדיין גברי, אך לא מוכנה שיתייחסו אליה בצורה שונה או יקלו עליה בצורה כלשהי. "אני מאמינה שבשביל להתקדם גם גברים וגם נשים חייבים לעבוד קשה. רובנו גדלנו על התפיסה שמנהל בכיר מחויב להתנהגות כוחנית, שמזוהה יותר עם גברים. אבל באני מאמין שלי, יותר קל להגיע לעבודת צוות ולשיתוף פעולה כשההתנהלות היא לא כזו.
"יש כאן אווירה מיוחדת, של חברה משפחתית. אנחנו מצפים מהעובדים שלנו לעבודה קשה, מאומצת, אבל יש תחושה שהכל נעשה תוך שיתוף פעולה וערבות הדדית".
ומה בדבר שילוב נשים נוספות בתעשייה? "אני לא חושבת שצריך לבוא באופן פורמלי ולדרוש שיהיו עוד נשים", אומרת לימור, "אבל מאמינה שנשים צריכות לדרוש שוויון ולהעז יותר, להיות מוכנות להקרבה. הילדים שלי נולדו לתוך החיים עם שני הורים קרייריסטים, והייתי צריכה ללמוד להתנהל בשני המישורים. היו ויתורים, היה הרבה ג'אגלינג, אבל הצבתי בפני מטרות ולא התכוונתי לסגת מהן. קיבלתי את ההחלטות שהרגישו לי נכונות עבור עצמי, עבור המשפחה שלי, ואני מאמינה שכל אחת יכולה לעשות את זה בדרכה.
"התחום הזה נחשב גברי, אבל לאט-לאט אנחנו רואים יותר נשים שלומדות הנדסה, שלומדות ניהול, שמוכנות להגיע לעבוד קשה ולהשאיר חותם. הדרישות שלי מנשים זהות לדרישות שלי מגברים, ואני מקפידה לתת להן הזדמנות שווה לנסות, להשתלב ולהתקדם".
