האנשים שלנו, קיימות גלובלי,
דצמבר 29, 2022 | זמן קריאה דקה 2

אתגר הפחמן לעובדי ICL

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

אנשי מקצוע תמימי דעים שפליטה גבוהה של גזי חממה מובילה לשינוי האקלים הגובה מחיר מהמערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.  הגיעה העת לפעול.

United in Science, אוגדן פרסומים מדעיים איכותיים ממוסדות מחקר שונים בחסות הארגון המטאורולוגי העולמי, מפרט את הידע המדעי העדכני בתחום שינוי-האקלים, והשפעתוlk, והצעדים שננקטו עד עתה. קריאה בו מראה בבירור: פנינו מועדות לכיוון הלא-נכון. 

הדו"ח של United in Science קובע כי "ריכוזי גזי-החממה ממשיכים לעלות לרמות-שיא. שיעורי פליטת הפחמן הדו-חמצני כתוצאה משימוש בדלקים מאובנים נמצאים כעת מעל לרמות שהיו לפני הקורונה, וזאת אחרי דעיכה-זמנית בעקבות סגרים. חייבים להפחית את הפליטות עד שנת 2030 בקצב גבוה פי-שבע מההתחייבויות הקיימות על מנת לעמוד ביעד עליית הטמפרטורה של 1.5 מעלות צלזיוס לפי הסכם פריז".

מדינות רבות הוצפו לאחרונה. אנו רואים שתכיפות האירועים של מזג אוויר קיצוני עולה במספר יבשות: שריפות קוצים, בצורות חמורות וסערות-ענק. בכל התופעות הללו מעורב שינוי-האקלים העולמי. 

טמפרטורות השיא בשבע השנים האחרונות מובילות להערכה  באופן זמני יעברו הטמפרטורות את ממוצע בשנים 1850-1900 ביותר מ- 1.5 מעלות צלזיוס. 

פליטות הפחמן גבוהות כיום מכל זמן אחר בהיסטוריה האנושית. ראש האו"ם, אנטוניו גוטרס, הזהיר שאנו על "המסלול המהיר" לאסון. במסיבת העיתונאים שערך בעצרת הכללית ה- 77 של האו"ם בספטמבר 2022, הוא הצהיר: "הורידו את הטמפרטורה עכשיו! אל תציפו את העולם היום; אל תטביעו אותו מחר."

הורדת רמות הפחמן היא כורח המציאות!

אך מה זה אומר להוריד את רמות הפחמן? 

דה-קרבוניזציה משמעה הפחתה או סילוק של פחמן דו-חמצני מפליטות שמקורן בפעילות אנושית  מהאטמוספירה – באמצעות מעבר למקורות אנרגיה דלי-פחמן.

מטרתו המרכזית של הסכם פריז משנת 2015 היא ניטרליות פחמנית — או מאזן נעדר פליטות. חותמי ההסכם שאפו להגביל את ההתחממות הגלובלית לרמה מקסימלית של שתי מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורה הממוצעת שקדמה למהפכה התעשייתית על-ידי הפחתה משמעותית של פליטות-פחמן וטביעת הרגל הפחמנית.

יעד זה הפך לצו עולמי בקרב תאגידים, ממשלות, והחברה בכללותה. כולם הכריזו על כוונתם להגיע ניטרליות פחמנית עד שנת 2025. 

כיצד מפחיתים את פליטות הפחמן הדו-חמצני? 

נדרש לשם כך שינוי מהותי  בצריכת האנרגיה ובייצורה. עלינו להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה ממקורות כמו קרינת השמש, דלקים ביולוגיים וגז מימן להפחית את השימוש בדלקים מאובנים. ממשלות ותעשיות מציבות יעדים להפחתת הפליטות, אך יש להאיץ את השינוי. 

חלק מן האתגרים כוללים החלפה של נכסים בעלי תוחלת-חיים ארוכה, וביטול או שינוי של תהליכים או יישומים עתירי אנרגיה. 

קיימות אפשרויות רבות להפחתת פליטות הפחמן בתהליך ייצור החשמל כולל טכנולוגיות המבוססות על אנרגיה סולארית ורוח. צריך להגדיל משמעותית את השימוש בהן אם רוצים לעמוד ביעדי דה-קרבוניזציה.

אתגר הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני לשנת 2030 

תעשיות וממשלות רבות אימצו את הרעיונות האלה מתוך הכרה בחשיבות העמידה באתגר עבור האנושות ועבור הסביבה. כתוצאה מכך, הועלו יוזמות להפחתת טביעת-הרגל הפחמנית. 

עם הצבת המטרה  המרכזית להגיע ניטרליות פחמנית עד שנת 2050 הוצב יעד-ביניים כולל הפחתה משמעותית של הפליטות עד 2030. הדבר עולה בקנה אחד עם "הדיל הירוק", המעודד שיפור תועלות, טכנולוגיות חדשות, כלכלות מעגליות ושווקים לתוצרי-לוואי ופליטות.

באילו ענפים הפליטות גבוהות במיוחד?

  • ענף התחבורה — שימוש בדלקים-מאובנים — 16.2%
  • ענף האנרגיה — תאורה, חימום ביתי, מכשירי חשמל, ואספקת כוח למחשבים — 57%
  • ענף התעשייה / הייצור —  אספקת כוח לתהליכי ייצור — 5.2%
  • פסולת — חומר אורגני ושאריות פסולת מצמחים, בעלי-חיים, ובני-אדם — 3.2%
  • חקלאות, ייעור, ושימושים בקרקעות — 18.4%

מפת-הדרכים של ICL להפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני

מפת-דרכים לדה-קרבוניזציה היא מרכיב מרכזי ב- 2022 — שנת הקיימות של ICL. היא כוללת  יעד ברור לאיפוס פליטת הפחמן עד 2050, לצד יעד-ביניים של הפחתת הפליטות הישירות והעקיפות (אופק 1 ו- 2) של גזי חממה ב- 30% עד שנת 2030 בהתאם ליעד בהסכם פריז המגביל את ההתחממות הגלובלית ל 2 מעלות צלזיוס. יעדים אלה יובילו להפחתה משמעותית של טביעת-הרגל הפחמנית של החברה. 

להשגת המטרות הללו, כבר פתחנו במספר יוזמות. 

אנו עוברים בהדרגתיות בכל אתרי ICL לרכישת אנרגיה ממקורות מתחדשים — החל מאירופה, בה רוב הספקים הנוכחיים כבר הפחיתו את הפליטות. 

התייעלנו וחסכנו באנרגיה לאורכה ולרוחבה של החברה, התייעלנו ואנו צורכים כיום פחות אנרגיה.

חלופה לדלקים ולטכנולוגיות קירור בכל  החברה, תמחור פנימי של פליטת גזי-חממה, הכשרת עובדים, והגדרה-מחדש של תהליכים הינם רק חלק מן היוזמות המיושמות כיום במטרה להשיג את יעדי הקיימות שלנו כתאגיד.

ICL חתומה על יוזמת "ביחד עבור קיימות" כחלק מרשת עולמית של 33 חברות-ענק לכימיקלים. 500 ספקים התחייבו לשפר את הקיימות בשרשרת האספקה עד היום ולהפחית  את טביעת-הרגל הפחמנית של החברה.

אתגר הפחמן ב-ICL הוא יוזמה נוספת בתחום שינוי-האקלים עם אותה המטרה. 

אתגר-הפחמן לעובדי ICL

בין יוזמות התאגיד שלנו בתחום שינוי האקלים, הציגה ICL את אתגר הפחמן לעובדי החברה. ביקשנו מזיו כוכב — מנהל הממשל במו"פ לספר לנו על הפרויקט. להלן מה שלמדנו:

כך נולדה היוזמה

"עם ההכרזה על שנת הקיימות של ICL, צוות המו"פ והחדשנות  הגה תוכנית לשלב את עובדי החברה ברחבי העולם בהעלאת רעיונות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של הארגון ", מספר לנו זיו. "אתגרנו עם עצמנו להעלות בזמן קצוב  רעיונות ל דרכים ופתרונות להפחית את פליטות גזי החממה בדגש על פליטות ישירות, עקיפות ופליטות כתוצאה משימוש במוצרים שלנו. בנוסף, חיפשנו דרכים למדוד את ההשפעה הסביבתית של מוצרינו ומהפרויקטים המו"פ שאנו עובדים עליהם."

זיו ממשיך, "האמנו שהאתגר משותף לכולנו ולכן הפתרונות צריכים להגיע מכל עובדי ICL.  קיווינו לקבל רעיונות חדשים וחדשניים להפחתת הפליטות,  ללכידתו של הגז, לשימוש בתוצר הלכידה, ולאחסון של הפחמן. רצינו למצוא דרכים יצירתיות להפחית את עצימות הפחמן במוצרינו ובתהליכי הייצור שלנו ".

"אתגרנו את העובדים למצוא שיטות למדידת רמות פחמן באדמה המהווה  מבלע פחמן חשוב. אדמה סופגת עד 30% מהפחמן, שאלמלא כן היה מוצא דרכו לאטמוספירה. ככל שנצליח להחזיר אליה יותר פחמן כך יגיע פחות ממנו לאטמוספירה."

זיו מסביר כי "אתגר-הפחמן לעובדי ICL התמקד בשלושה אופקים: מאמצים לטווח הקרוב, הביניים, והרחוק".

יעדי האתגר

"בטווח הקרוב, חיפשנו רעיונות להפחתת פליטות ישירות ועקיפות. בטווח הרחוק המטרה השאפתנית היא ללכוד, לנצל, ולאחסן פחמן דו-חמצני. עד להגעה למטרה זו אנו רוצים  להפחית את פליטת הפחמן בכל תהליכי התאגיד".

הרעיונות שהוגשו

 "קיבלנו 81 רעיונות שנבדקו על ידי היחידות העסקיות המתאימות. מתוך אותם 81 רעיונות שהוגשו, נבחרו 4 זוכים. יוזמות אלו ייכנסו כעת לשלב הוכחת-הרעיון".

הרעיונות הזוכים של אתגר הפחמן לעובדי ICL

להלן ארבעת הרעיונות המבטיחים ביותר להפחתה בטביעת-הרגל הפחמנית שלנו.

החלפת גזי מגן ביציקות מגנזיום 

מגנזיום מותך מגיב בעוצמה בהעדר הגנה מתאימה. תגובה כימית עם גזי האטמוספירה עלולה לגרום לבעירה ולבעיות תהליכיות ושל המוצר הסופי.

על מנת למנוע תגובה זו, אנו מכסים את המגנזיום המותך עם גז אינרטי. רצינו להחליף את הגז הנוכחי, המהווה גז חממה במוצר עם פוטנציאל פגיעה מופחת בשכבת-האוזון. ההצעה שהוגשה הינה לגז אחר, בטוח וידידותי לסביבה. 

מס פחמן פנים-תאגידי וולונטרי

היוזמה להחלה וולונטרית של מס פחמן  תחול על תהליכים ב ICL לרבות תכנון, בנייה, ייצור ושינוע. גישה הוליסטית זו תתפרש על פני החברה כולה, ותילקח בחשבון בכל פרויקט או תהליך, חדש או קיים.

הדבר יעלה את המודעות  להשפעה הסביבתית בכל הפעילויות של ICL — וזאת במטרה להפחית בגזי-חממה ולעודד תכנון של תהליכים עם פליטות מופחתות. בנוסף, הדבר יעודד קידום פתרונות לוגיסטיים תוך שימוש במקורות-חשמל נקיים יותר לשינוע.

מס הפחמן יגרום לשימוש בתמורה מתשלום המס במאמצים נוספים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית.

שימוש בביו-פחם להפחתת פליטות-פחמן ישירות ועקיפות

מחזור הפחם מבוסס על ספיגה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה כמקור אנרגיה על-ידי צמחים ואצות. כאשר שורפים ביומסה או דלקים מאובנים  99% מהפחמן מוחזר לאטמוספרה כפחמן דו-חמצני. 

ביוזמה זו, שאריות הפחמן שנשרף הופכות  לביו-פחם המטייב את הקרקע ומפחית את כמות הפחמן הדו-חמצני המוחזרת לאטמוספירה ביותר מ- 50%.

השימוש בביו-פחם כמטייב קרקע יפחית את פליטות גזי-החממה, יגדיל את קיבול המים שלה וישפר את המרקם הביולוגי של האדמה. הדבר יביא לעלייה בגידול, בתפוקה ובבריאות של הגידולים החקלאיים. 

לכלי עוצמתי אך פשוט זה עשויות להיות השלכות מועילות מרחיקות-לכת.

לכידת פחמן דו-חמצני מגזי פליטה 

רעיון זה כרוך בהפרדת זרם גז הפליטה ושליחתו דרך מטהר — על להפריד את הפחמן הדו-חמצני ולהנזילו. 

לפחמן דו-חמצני נוזלי שימושים רבים בתעשייה, בחברה ואצל לקוחותיה. בנוסף להפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני, הפרויקט צפוי להיות רווחי. 

מחויבותה הבלתי-מעורערת של ICL לקיימות

כרכיב עיקרי באחריות התאגידית שלנו, התחייבנו לחפש ולשמר באופן קבוע פתרונות אחראים ויצירתיים לאתגרי הקיימות העולמיים בתחומי המזון, התעשייה, והחקלאות.

ב- ICL, אנו משקיעים ללא הרף בשמירה על הסביבה, הפחתת השפעותינו, ומניעת זיהום — וזאת תוך שיפור יעילותם של מתקני הייצור, שמירה על משאבים, והעדפת הסביבה בכל מחקר, פיתוח, וחדשנות, כמו גם בכל ייצור, נוכחי ועתידי.

כמובילה עולמית במינרלים ייחודיים, הקדישה ICL משאבים משמעותיים לאחריות סביבתית באמצעות שימורה ושיקומה של הסביבה — וזאת על-ידי ניהול האחריות הסביבתית שלנו ושאיפה לשיפור מתמשך בכל תחומי הקיימות." ICL גאה להיות מובילה בעשייה ברת-קיימא… — זהו הצעד ההגיוני הבא במשימתנו להפוך מחברה שמפיקה מינרלים לחברה שעושה שימוש במינרלים שלה על מנת ליצור פתרונות ברי-קיימא עבור האנושות". רביב צולר, נשיא ומנכ"ל ICL.