שטחים ציבוריים שלא נעשה בהם שימוש החלו לפני ארבע שנים להצמיח ירקות, צמחי תבלין ועצי פרי שמהם נהנית כל הקהילה. הכירו את הפרויקט הירוק בעיירה הדרומית
מפריחים את השממה. אולי זה לא בדיוק מה שבן גוריון חשב עליו, אבל העיירה ירוחם הולכת ופורחת בשנים האחרונות. אנחנו לא מדברים על פריחה דמוגרפית או כלכלית – שגם בהן מתברכת המועצה הדרומית, אלא על פרויקט ירוק וייחודי, שבמסגרתו קמות בשכונותיה גינות קהילתיות עמוסות בערוגות ירק, צמחי תבלין ועצי פרי, להנאת התושבים.
פרויקט הגינות הקהילתיות יצא לדרך לפני כ-4 שנים, כפיילוט של חברת ICL והרשות המקומית, במסגרת תוכנית "חושבים עושים" שנועדה לחזק את קהילות הנגב. במסגרת התוכנית מעודדת ICL שותפות בין התושבים, הרשויות המקומיות, יזמים והמגזר העסקי שאותו היא מייצגת, ויחד הם מעלים רעיונות לשיפור ולחיזוק החוסן הקהילתי ואיכות החיים של תושבי הנגב.
במסגרת התוכנית ביקשו ICL והרשות המקומית מתושבי ירוחם להגיש הצעות ליוזמות מתחום הקיימות, ואלה אכן נרתמו ושלחו שלל הצעות. היוזמה הראשונה שנבחרה ליישום הייתה פיתוח גינות קהילתיות ירוקות, כמענה לשטחים פתוחים ומוזנחים בשכונות העיר. ICL מלווה את הפרויקט מאז ראשיתו, בחשיבה אסטרטגית, בליווי מקצועי, בסיוע כלכלי ובחיבור מרחבי עם רשויות וגופים נוספים.
אולי יעניין אותך גם:
הסיפור המעניין של ספריית הרחוב
נכון להיום יש חמש גינות קהילתיות שקמו תחת יוזמה זו, בשכונות השקד, נווה עמק, נווה נוף, אלי כהן ובר כוכבא. בגינות אלה מתקיימות בכל שבוע פעילויות קהילתיות רבות משתתפים, בהן הפעלות לילדים, הרצאות למבוגרים, קומזיצים ופעילויות משחק לכל המשפחה. מלבד אלה קיימת גם גינה קהילתית במתנ"ס המועצה, ועד סוף השנה צפויות לקום שלוש גינות קהילתיות נוספות.
לאור ההצלחה הגדולה של היוזמה מינתה המועצה המקומית את יואל סלווין לתפקיד רכז הגינות הקהילתיות. "הרעיון המרכזי של הגינות הקהילתיות הוא לייצר יחסי שכנות טובה בין התושבים, ולגרום להם לקחת אחריות על הסביבה הביתית שלהם". סלווין מספר, כי "השלב הבא הוא בניית חממה שתספק את כל השתילים לכל הגינות בירוחם. אנחנו מתכוונים להפוך את המקום הזה למוקד חינוכי".
כיום יש חמש גינות קהילתיות שקמו תחת יוזמה זו. בגינות מתקיימות בכל שבוע פעילויות קהילתיות רבות משתתפים, בהן הפעלות לילדים, הרצאות למבוגרים, קומזיצים ופעילויות לכל המשפחה
התושבים, כמובן, מרוצים. מירה סנדרוסי, חברת ועד שכונת נווה עמק וממובילות הקמת והפעלת הגינה בשכונה, מודה שהגינה מהווה תמריץ להוצאת תושבים בשכונה לפעילויות תרבות ליד הבית. לדבריה, "הגינה היא פרויקט מגשר בין התושבים הוותיקים והחדשים של השכונה". עם זאת, מלבד פעילויות חברתיות, הגינה של שכונת נווה עמק מניבה לתושבים גם תוצרת חקלאית של סלק, חסה וגזר, עצי פרי משבעת המינים ותבלינים כמו לבנדר, נענע ושיבא. סנדרוסי מספרת שאנשים יכולים להגיע ולקטוף כאוות נפשם.
סנדרוסי היא מורה לאמנות במקצועה, ובאחרונה היא החלה ליזום בעצמה רעיונות שיחברו את התושבים גם לתחום שלה. "חיברתי את הגינה לנושא האמנות. כך למשל, ציירנו בגינה באמצעות שמנים שהפקנו מהצמחים, וביום העצמאות יצרנו דגלים", היא מספרת. "כולם לוקחים פה חלק ויש לנו טבלת פעילויות מסודרת לאורך כל השנה". בשל חשיבותה כמוקד תרבותי וכמקום מפגש המלכד את התושבים, זכתה הגינה לכינוי משלה שמשקף היטב את משמעותה בקרב התושבים – "גינת חיים".
בנוסף לגינות הקהילתיות, תוכנית "חושבים עושים" בירוחם כוללת גם את פרויקט "תיקון עולם" – סדנה קהילתית שמבוססת על עבודת כפיים ומלאכת יד, והתורמת לסביבה באמצעות שימוש בחומרי גלם מקומיים, וכן את פרויקט המרפאה הקהילתית, שבמסגרתו מונגשים לתושבים טיפולי רפואה משלימה במחיר שווה לכל כיס.
עדות להצלחתה של התוכנית בעיירה הדרומית היא הקמתו בחודש ספטמבר הקרוב של מרכז קיימות יישובי, שיהווה מודל אזורי וארצי להשראה וללמידה בתחומי הקיימות. במתחם יהיה ניתן לבקר בגינה קהילתית לדוגמה, ללמוד על שיטות הגידול השונות, לקחת חלק בסדנת "תיקון עולם", להשתמש בחללי הסטודיו לעבודת יצירה אמנותית, ואף להציג תערוכות מתחלפות בחלל הגלריה.