מוצרים אירופה
מאי 02, 2021 | זמן קריאה דקה 1

הקשר הישראלי המפתיע למגרשי הכדורגל החשובים בעולם

שותף על ידי:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

רבים לא יודעים זאת, אבל ישראל היא מעצמה עולמית כשמדובר בטיפול בדשא במגרשי הכדורגל הגדולים. מומחה בינלאומי של כיל מוודא שכוכבי הכדורגל שאנחנו כל כך אוהבים לראות משחקים, לא יצטרכו לצאת לפגרה

זה קורה בדיוק מופתי בכל חודש נובמבר ונמשך כשלושה שבועות. האוהדים הישראלים מתוסכלים וגם השחקנים – ששמחים סוף סוף להיפטר מהחום המעיק של הקיץ – נאלצים לעצור את הליגה. בישראל קשה למצוא חובב כדורגל שלא מכיר את המונח “פגרת שזרוע”, אבל בעולם לא יהססו להרים גבה ולתהות על מה כל המהומה.

הנה הסבר עבור מי שלא נוהג לשוטט בין מגרשי הכדורגל בארץ: בישראל, מזג האוויר מחייב את האצטדיונים המובילים להצטייד בשני סוגי דשא – אחד לחורף ואחד לקיץ. כדי שניתן יהיה לקיים משחקים לאורך כל השנה, מנהלי המגרשים מבצעים זריעה מחדש, מהסיבה הפשוטה: דשא קייצי לא יכול לגדול בחורף בגלל הקור.

התהליך כולו כולל כיסוח עמוק של הדשא הקייצי וזריעת זרעי החורף שיוצרים דשא חדש ירוק וחזק. גם פרק הזמן לא נבחר במקרה: שלושה שבועות הם זמן סביר שמאפשר לזרעים להיקלט טוב באדמה. עד אז, לא משחקים עליהם ולא מתאמנים. לא בכדי נודדות הקבוצות הגדולות למגרשי אימונים בערים הסמוכות.

באירופה, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. מזג האוויר מאפשר לקיים משחקי כדורגל במשך כל השנה וצבעו של הדשא נשמר גם בעונת הקיץ. ולמרות תנאי הפתיחה הכל כך שונים, מסתבר שישראל היא מעצמה עולמית בתחום גידול וטיפול במשטחי דשא.

יש המון סוגי דשא ומה שמתאים לאצטדיון אחד לא בהכרח מתאים לאחר. צילום: iStock

אולי יעניין אותך גם:

משנים את כללי המשחק בשוק הדיאודורנטים

הפתרון הישראלי שמסייע להודים להילחם ברעב

מי שמלווה את הגידול והטיפול בדשא ברבים מ”מקדשי הכדורגל” ברחבי העולם, הוא המומחה הבינלאומי של חברת כיל דשנים הישראלית, ג’ואן וורהובן, שנמצא בקשר הדוק עם חברות הניהול של האצטדיונים האלה, ומוודא שכוכבי הכדורגל שאנחנו כל כך אוהבים ומעריצים ימשיכו לעשות את הדריבלים הנפלאים שלהם בלי למעוד.

בחלק מהמגרשים האלה זוכה הדשא לתשומת לב מיוחדת. באחד מהם למשל, החליטה חברת הניהול של האצטדיון לעבור לדשא היברידי, שכולל שילוב של זרעים טבעיים וסיבים סינטטיים. הדשא החדש נבחן במרכזי ההדרכה של המועדון במשך שנתיים לפני שהוחלט כי ייזרע במגרש הראשי של הקבוצה הבוגרת.

“יש המון סוגי דשא ומה שמתאים לאצטדיון אחד לא בהכרח מתאים לאצטדיון אחר במדינה אחרת”, מסביר וורהובן. “לפני שבוחרים דשא חשוב לדעת המון פרטים, כמו למשל כמה זמן נמשכת עונת הכדורגל; מהו המיקום הגיאוגרפי של המגרש; מה מזג האוויר; למי מיועד המגרש – מקצוענים או חובבים, ומהי מידת העומס על המשטח. רק אז אפשר לבחור את הדשא שיבטיח עמידות וחוזק במשך כל השנה”.

דרישת שלום לימק”א

מבט מהיר על אצטדיוני הכדורגל בישראל מלמד שהקשר בין איכות הדשא במגרשים לבין איכות המשחק רופף למדי. בימינו, וטוב שכך, משטחים ירוקים ובוהקים מחכים גם במגרשי הבית של קבוצות שלא נחשבות לאריות כדורגל. מי זוכר שרק לפני שני עשורים החלוצים עוד התפלשו בבוץ שהצטבר על קו רחבת החמישה מטרים – שלא לדבר על עיגול האמצע שהפך למגרש חול.

וורהובן טוען שלא רק המגרשים השתנו בשנים האחרונות, אלא גם הדשא ובעיקר הטכנולוגיה שלו. “כיום אנחנו יודעים למצוא פתרונות שפעם לא היו קיימים”, הוא אומר. “למשל, אם המגרש נמצא במדינה גשומה, יש לנו אפשרות לשפר את ניקוז המים מהדשא ואת אופן השינוע שלו כדי שלא יפריע למשחק”.

מועדוני כדורגל גדולים באירופה שואבים את המידע של וורהובן וכיל. הם מקבלים ייעוץ ביולוגי מקיף, שיבטיח טיפול וטיפוח ראויים למשטחי הדשא שלהם. לכולם משגר וורהובן את המסר הקבוע: דשא חזק יותר הוא כזה שדורש פחות תחזוקה.