קהילה גלובלי
אפריל 29, 2021 | זמן קריאה דקה 1

“לפתע ראינו בין ההריסות קצה של נעל”

שותף על ידי:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

יחידת החילוץ של כיל ים המלח הוקמה כדי לסייע בחילוץ העובדים במקרה שתתרחש רעידת אדמה באזור. כיום, אנשי היחידה מתנדבים גם במשימות חילוץ מורכבות מעבר לים

26 באפריל 2018 היה יום סוער, שהחל בגשמים עזים ברחבי הנגב והסתיים בדמעות בכל רחבי הארץ. השיטפונות בערבה חסמו כבישים, הרסו תשתיות וסיכנו את חייהם של רבים, ובמהלכם נודע כי קבוצת נערות ונערים נעלמה בנחל צפית. “קיבלתי מצה”ל וממשטרת ישראל בקשה לסייע בחילוץ ומיד נענינו. התחלנו לסייע בסריקות ולבצע פעולות נוספות”, מספר סא”ל במיל’ יאיר וקנין, מנהל הביטחון ויחידת החילוץ של מפעלי כיל ים המלח, שהיא חלק ממערך יחידות החילוץ שהקימה כיל.

“אנשינו מתמחים בעיקר בחילוץ מרעידות אדמה, אבל יודעים לתת סיוע בתחומים רבים. פתחנו גם כבישים לתנועה באמצעות מגוון כלי ציוד מכני הנדסי השייך למפעל. במהלך רצף האירועים, אוטובוס ובו 40 מעובדי כיל נסחף בנחל הסמוך לצומת אורן וכמעט התהפך, אבל חולץ בשלום על ידי כוחות חילוץ ראשוניים שהגיעו לנקודה”.

יחידת החילוץ של כיל ים המלח מונה 81 גברים ונשים, עובדי החברה, שמתנדבים לשרת בה. היחידה מחולקת לשתי מחלקות, כשבכל מחלקה שני צוותים שפועלים בשגרה ובחירום, והיא היחידה הגדולה ביותר במערך החילוץ שהקימה החברה. היחידה פועלת בארץ ובחו”ל ואנשיה גם סייעו בחילוץ והצלה באזורי אסון במקסיקו, איטליה והאיטי.

יחידת החילוץ בפעולה. צילום מתוך מאגר היחידה

“אנחנו חיים באזור מורכב גיאוגרפית, על השבר הסורי-אפריקאי שמועד לרעידות אדמה”, מסביר וקנין את הסיבה להקמת היחידה ב-2010. “ההנהלה הבינה שבמקרה של רעידת אדמה, המפעלים בים המלח יהיו בעדיפות נמוכה לסיוע בשל הריחוק הגיאוגרפי, ומשום שעיקר מאמצי החילוץ וההצלה יופנו ליישובים הקרובים למוקד הרעש. לכן היא החליטה להקים יחידת חילוץ מקצועית של מתנדבים, שתיתן מענה ותציל חיים במרחב המפעלים”. יחידת החילוץ של כיל ים המלח היא לא היחידה באזור הדרום. גם במשרדי המטה בבאר שבע יש צוות שאמור לספק מענה ראשוני במקרה של אסון.

אולי יעניין אותך גם:

המשימה: טנזניה

ההבדל הדק בין שפע לרעב עולמי

רוח התנדבותית ומקצוענות ללא פשרות

ההצטרפות ליחידה מתחילה בראיון אישי ומסתיימת לאחר תהליך גיוס, הכולל קורס מחלצים אינטנסיבי במתקן ייחודי במרכז הארץ. בקורס לומדים המתנדבים כיצד לתכנן ולבצע חילוץ, באילו כלים להשתמש בהתאם למציאות בשטח. בנוסף עוברים המחלצים קורס מדריכי עזרה ראשונה. הלילה האחרון של הקורס הוא שלב משמעותי, הכולל הסמכה לתפקיד מחלץ. במסגרת זו מתנסים המתנדבים בתרגיל מסכם, שמשלב את כל מה שהם למדו במהלך השבוע, באתר המדמה אזור אסון שנבנה במיוחד לצורך ההכשרה. בוגרי הקורס חייבים לעמוד גם במבחני כשירות רפואית ולהיות מכוסים ביטוחית. לאחר ההסמכה, עוברים המחלצות והמחלצים אימונים שתכליתם לשמור על כשירות אחת לתקופה.

אדווה שיראצקי, מנהלת משאבי אנוש בכיל ומתנדבת ביחידה: ״נשלחתי למקסיקו כדי לסייע בחילוץ מבניין בן שמונה קומות שהתמוטט. זה היה חילוץ קשה. חפרנו בכיוון מסוים לפי אינטואיציה ולפי ניתוח הזירה ולפתע ראינו קצה נעל גברית. המשכנו בזהירות וראינו דם. לא ידעתי אם האיש חי או מת״

“קיימנו לאחרונה אימון מפקדים, שתכליתו הייתה אימון מבצעי המשלב אלמנטים של גיבוש”, מספר וקנין, “המפקדים – בהם מפקד היחידה שמעון אלמקייס, סגנו – אודי דדיה, מפקדי המחלקות – נילי עזריאל ומאיר אסייג, וכן מפקדי הצוותים, קיבלו משימה: להגיע לבניין שקרס, שבו טמונות גם מכוניות, ומתוך מרחב כאוטי לאתר ולחלץ בובות המדמות לכודים. לא פעם אנחנו מתרגלים בבניינים שהורסים קבלנים לטובת בנייה מחדש. פיקוד העורף מקצה בניינים אלה למספר שבועות לטובת התרגול”.

בשגרה, פועלות יחידות החילוץ של כיל לפי תכנית עבודה שנתית, הכוללת שמירה על כשירות כל המסגרות, מרמת הצוות דרך המחלקה ועד ליחידה כולה. חלק מהתרגילים של יחידת החילוץ במפעל מתקיימים באתר ייעודי שנבנה בשטח המפעל. הדגש באימונים בשטח המפעל הוא על חילוץ והצלה מתוך קונסטרוקציות ופחות מתוך מבנים, משום שרוב מתקני כיל מורכבים למעשה מצינורות וקורות ברזל ופלדה. “אנחנו מתאמנים ומתרגלים תרחישים שונים, לפי תיק תרגיל מפורט, ולאחר קבלת תדריך בטיחות”, מספר וקנין.

“המקסיקנים בזירת האסון צעקו ‘סילנסייו’ ונעמדו בדממה” 

כאמור, אנשי היחידה פועלים לעתים גם בחו”ל, כחלק ממשלחות שמתארגנות על ידי גופי חילוץ והצלה שונים. אדווה שיראצקי, מנהלת משאבי אנוש בכיל ומתנדבת ביחידה, לא תשכח את חודש ספטמבר 2017. האדמה רעדה במקסיקו ובישראל נערכו לסיוע. “ב-08:42 בבוקר קיבלנו הודעה שמתארגנת משלחת חילוץ של ‘מגן – חילוץ והצלה’, החברה שמעניקה ליחידה שלנו ליווי מקצועי, ויודיעו בשעה 10:00 מי ייצא אליה”, מספרת שיראצקי, “כשהטלפון צלצל, הידיים שלי רעדו מהתרגשות. הצטרפנו למשלחת. אני אימא לילדה, ראש השנה היה בפתח והייתי צריכה להתארגן במהירות. נתנו לנו רשימת ציוד ארוכה שעלינו להביא להמראה בלילה. זה היה יום מטורף”.

בתמונה: צוותי החילוץ אחרי רעידת האדמה במקסיקו. צילום מתוך מאגר היחידה

שיראצקי, שטיילה במקסיקו בעבר, נחתה במדינה אחרת לגמרי מזו שזכרה. מדינה מוכת אסון. “הפעם ראיתי את מקסיקו בעיניים אחרות. הייתה שם חמלה אדירה, ערבות הדדית, זה הזכיר את ישראל ב’צוק איתן’. עד אז הייתי רק בזירות אימונים וזה היה הדבר האמיתי. הגענו למקסיקו סיטי ועשינו הערכת מצב. הקהילה היהודית סיפקה לנו תמיכה אדירה בציוד ובעזרה. נשלחתי לסייע בחילוץ מבניין בן שמונה קומות שהתמוטט. זה היה חילוץ קשה. חפרנו בכיוון מסוים לפי אינטואיציה ולפי ניתוח הזירה ולפתע ראינו קצה נעל גברית. המשכנו בזהירות וראינו דם. לא ידעתי אם האיש חי או מת. שאר היחידות הצטרפו מכיוון שהוא נמחץ מתחת לקורה שלא יכולנו להזיז. המקסיקנים עזרו ללא הפסקה ופינו אבנים ושברים. לצערי, בסופו של דבר גילינו שמדובר באדם ללא רוח חיים ופינינו את הגופה. באותו רגע מאות מקסיקנים בזירה וברחובות הסמוכים צעקו “סילנסייו”, כלומר שקט, ונעמדו בדממת מוות בעת שפינו את הגופה מהמקום. חוויה חזקה מאוד. שיתוף הפעולה עם המקסיקנים היה מדהים וזו הייתה זכות להיות חלק מזה”.

ייחודה של היחידה הוא באנשיה. כולם עובדי כיל ולכל אחד תפקיד שונה בחברה, ובזה כוחה – כל אחד מקצוען בתחומו והרוח ההתנדבותית מחברת את כולם ויוצרת סינרגיה מבחינה מקצועית. “כולם ביחידה בעלי מקצוע ואנחנו מנצלים את הידע והניסיון שלהם בעבודה היומיומית”, מדגיש וקנין, “מי שעובד כמנופאי בכיל הוא גם המנופאי של היחידה, יש לנו מסגרים בכיל שאחראים על חיתוך הברזלים והקורות ביחידה, והיא כוללת גם חשמלאים, מהנדסים, חובשים ועוד. ההתנדבות משולבת באופן כזה שאין פגיעה בהתנהלות היומיומית בעבודה. זה חלק מהעבודה. ההתנדבות היא ערך ואנשי היחידה מממשים ערך זה, והכל מתוך רצונם הטוב לסייע ולהציל. זה לא טריוויאלי”.