ארבע יוזמות חדשניות שזכו בגמר תחרות כנס הקהילות של ICL והרשויות המקומיות בנגב, יזכו למימון וליווי מקצועי. "במה ליזמים להעצים את העשייה החברתית והאזרחות הפעילה"
גן ילדים שתמיד פתוח, ביה"ס לשפות מדוברות, הרצאות מעניינות ששוברות את השגרה, ותחנת רדיו שמדברת ישירות אל לבם של תושבי המועצות המקומיות בנגב – הן ארבע היוזמות הזוכות של כנס קהילות בנגב שהתקיים בירוחם ב-26 באפריל. ארבעת היזמים יזכו לתמיכה כספית וליווי מקצועי של חברת ICL והרשות המקומית. לתחרות הוגשו עשרות יוזמות חברתיות, מתוכן נבחרו שש שהוצגו בפני מאות משתתפים שגם שימשו כצוות השופטים.
ארז קמה, מנהל קשרי הקהילה של ICL, ציין כי "ICL רואה עצמה חלק בלתי נפרד מקהילות הנגב ומאמינה כי עשייה חברתית ועידוד הדיאלוג על פיתוח בר-קיימא נמנים עם מחויבויותיה. העיקרון המנחה בכנס זה הוא לייצר רשת קהילות ולתת במה ליזמים להעצים את העשייה החברתית והאזרחות הפעילה. הנגב מהווה מעבדה חיה ליזמות חדשנית יצירתית ובתנועה מתמדת".
ארבע היוזמות הזוכות – מקום 1: רדיו חזק
בנסיעה, במשרד או תוך כדי ג'וגינג, ברכב, ברשת או באפליקציה, אפשר למצוא היום אינספור תחנות רדיו. אבל מי שרוצה לשמוע את קולו האותנטי של הנגב, כדאי מאוד שיזפזפ ל-SB CampusRadio, התחנה המדברית שיזם בוזי רביב, מרצה למדע וחינוך. באמצעות שידור אונליין מתוך אוניברסיטת בן גוריון ומרשויות נוספות בדרום, היא לא מהססת להביא למאזיניה קולות ותכניות מקהילות דומות ברחבי העולם. יניב גלעדי, קריין מקצועי ואיש רדיו שהצטרף למיזם, מעביר גם סדנאות רדיו, בהן הוא צד כישרונות שטרם התגלו גם לעצמם.
אולי יעניין אותך גם:
שיעור בתעסוקה: פרויקט התעסוקה של ICL בדרום
הפתרון הישראלי שמסייע להודים להילחם ברעב
מקום 2: גן פתוח
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, אז במצפה רמון החליטו לפתוח אותו לגמרי: ב"קשת", גן היער הראשון בישראל, מתרכזים מדי בוקר הילדים בחורשה תחת כיפת השמיים. במקום קוביות צבעוניות מחכים להם סלעים לעיצוב עצמי ובמקום מריבות על בובות – הם מתווכחים אם ראו עכביש או נדל. בדרך הם ילמדו איך מרימים אבנים, איך מטפסים על עצים ואיך מדליקים אש. "תמצאו אותם משחקים, לומדים ומתנסים בחוץ כל השנה, בין 0 ל-35 מעלות", מספר רון מלצר, איש חינוך וההוגה והמנהל של היוזמה. הפרויקט, שכבר התקבל באהדה על ידי משרד החינוך, נחשב לסיפור הצלחה: אנשי חינוך והוראה כבר פועלים לשכפלו במקומות שונים ברחבי הארץ.
העיקרון המנחה בכנס זה הוא לייצר רשת קהילות ולתת במה ליזמים להעצים את העשייה החברתית והאזרחות הפעילה.
מקום 3 (משותף):
מדוברת במדבר
ענבל אדרי, תושבת המועצה האזורית רמת נגב, רצתה ללמוד ערבית מדוברת, וגילתה שהדרך הכי טובה לעשות זאת היא דווקא ללמד עברית. היא יצרה קשר עם שכנותיה הבדואיות ומאז, בתדירות של פעמיים בשבוע, היא מעבירה להן שיעורים – תחילה בהתנהלות היומיומית באוטובוס, בקופת החולים ומול מוסדות המדינה, ובהמשך עם חוברות וספרים מתקדמים. תוך כדי לימוד משותף ושיפור הדדי של הלשונות, צוברות הנשים חוויות משותפות ולומדות להכיר את מי שחולק איתן את המדבר. את הפרויקט שהחל בשבט זיאדין, היא מבקשת להרחיב למחוזות נוספים, ובמקביל גם להגדיל את מאגר המורות-הלומדות-בעצמן.
שיעור שמש
אם זה עובד כל כך טוב בגן, למה לא להמשיך גם לאוניברסיטה? Freeschool, כשמו כן הוא: בית ספר חופשי. תחת הכותרת "קהילה משתפת ידע", מתכנסת במצפה רמון חבורת מרצים מול קהל שבא לראות, לחוות ולרכוש ידע חינמי בתחומים מגוונים: מעיצוב חיות מבלונים, דרך יוגה ואסטרונומיה ואפילו שיעור בדיני חוזים מעורך דין מוסמך. "הפחידו אותי שאף אחד לא יוצא פה מהבית אבל כבר בערב הראשון, בהרצאה על ה'פינק פלויד', פוצצנו את המועדון עם יותר מ-100 איש", נזכרת גליה רביץ-קרפול, תל אביבית לשעבר שהביאה את הפורמט מהודו אל מצפה המדברי, במטרה לחבר את הקהילות שחיות בה – הוותיקים, ה"מהגרים" מתל אביב, העולים, הבדואים וקהילת העבריים. המטרה שלה ברורה: לעשות לכולם טוב על הנשמה ועל הלב.
לחצו להאזנה לרגע הזכייה של גליה רביץ-קרפול בראיון בשידור חי
שתי יוזמות נוספות שהגיעו לגמר:
מסע בזמן
אחרי ששמענו קולות עכשוויים, הגיע הזמן לחזור קצת לאחור: עמותת "עתיד במדבר" היא מפעל מרשים של תיעוד, איסוף ומחקר, המתחקה אחר שורשי ההתיישבות הציונות הנגב – ולא שוכח גם את חלקם של הבדואים בני המקום. בין מפעלי העמותה: יצירת "תעודת הזהות" של ירוחם שכוללת ארכיון הולך ותופח של תמונות קטנות וסיפורים גדולים, ובצדו הפיכת המועצה למרכז של התחדשות יהודית ויזמות קהילתית-תרבותית-חינוכית. "יותר מדי שנים נעדרו מהסיפור הציוני אלו שעלו ובאו לכאן, לנקודה השוממת והמנותקת שבלב המדבר, בשנות ה-50 וה-60; אלה שבנו בתים וסללו כבישים והתגברו על הקשיים ובאמת הפריחו את השממה", אומרים בעמותה, שמנסה להשלים את הפאזל.
החיים כמרקחה
בתי מרקחת יש בשפע, ואפילו כאלה שמתמחים ברוקחות טבעית. אבל כשנערות בדואיות ויהודיות חתומות על המוצר הזה יחד, זה כבר חידוש מרענן. ביוזמתה של טלי חג'ג', תושבת אשלים שברמת נגב, הן נפגשות ורוקחות תרופות מצמחי מרפא, בעיקר פרי המדבר.
בתמונה למעלה: רדיו חזק. הזוכים במקום הראשון בתחרות. צילום: איתמר שיקלר
