ישראל היא מעצמה עולמית בטיפול בדשא במגרשי הכדורגל הגדולים באירופה. המומחים הבינלאומיים של ICL מוודאים שכוכבי הכדורגל ימשיכו לכדרר ולהבקיע שערים ולא יצטרכו לצאת לפגרה
בפעם הבאה שאתם צופים בליונל מסי או בכריסטיאנו רונאלדו מלהטטים על הדשא הירוק בליגת האלופות, תקנאו ביכולות המקצועיות של השחקנים והקבוצות המובילות, אבל אין סיבה לקנא בדשא הירוק של "השכנים", גם אם הם ברצלונה, מילאן, פריז סאן ז'רמן או מנצ'סטר יונייטד.
מי שמלווה את גידול הדשא והטיפול בו ברבים מ"מקדשי הכדורגל" ברחבי אירופה הוא המומחה הבינלאומי של ICL בתחום זה, ג'ואן וורהובן. האיש המוכשר הזה נמצא בקשר הדוק עם חברות הניהול של אצטדיונים רבים באירופה.
וורהובן מוודא שקיליאן אמבפה, ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור ושאר כוכבי הכדורגל שאנחנו כל כך אוהבים ומעריצים, ימשיכו לעשות את הדריבלים הנפלאים שלהם בלי למעוד, בלי להיפצע ובלי שהכדור ייעצר בגבשושית עפר או בדשא שנעקר ממקומו.
איך בוחרים דשא?
"יש המון סוגי דשא ומה שמתאים לאצטדיון אחד לא בהכרח מתאים לאצטדיון אחר במדינה אחרת," מסביר ג'ואן וורהובן. "לפני שבוחרים דשא חשוב לדעת המון פרטים, כמו למשל כמה זמן נמשכת עונת הכדורגל; מהו המיקום הגיאוגרפי של המגרש; מה מזג האוויר החזוי; מה כמות הגשמים באזור; למי מיועד המגרש – מקצוענים או חובבנים; וגם מהי מידת העומס הצפויה על המשטח הירוק. רק אז אפשר לבחור את הדשא המתאים ואת תוכנית הדישון שיבטיחו עמידות וחוזק במשך כל השנה".
סוג הדשא והטיפול בו זוכים לתשומת לב מיוחדת בכל מגרש ומגרש באירופה ובעולם כולו. באחד מהם, למשל, החליטה חברת הניהול של האצטדיון לעבור לדשא היברידי, שכולל שילוב של זרעים טבעיים וסיבים סינטטיים. הדשא החדש נבחן במרכזי ההדרכה של המועדון במשך שנתיים לפני שיוחלט כי ייזרע במגרש הראשי של הקבוצה הבוגרת שמשחקת באחת הליגות הבכירות באירופה.
דשא באירופה, דשא בישראל
באירופה מזג האוויר אינו מזיק לדשא כמו שהוא מזיק בישראל, ומאפשר את קיום משחקי הכדורגל במשך כל השנה, עם אותו הדשא שנשתל בתחילת העונה.
בחירת הדשא יכולה לקבוע לא רק את צבע המגרש (ירוק בוהק או ירוק דהוי) אלא גם את אחידותו, צפיפותו, גובהו – פרמטרים אשר חשובים להנעת הכדור. כל מאמן מתחיל יאמר לכם שלפני הכישרון והשליטה בכדור, צריך לדעת להניע את הכדור על הדשא. אחרי הכול, כדורגל הוא משחק קבוצתי. הערה מיותרת ולא חיובית.
למרות תנאי הפתיחה הכל כך שונים בין המגרשים בחו"ל למגרשים בארץ (ממוצע גשמים, טמפרטורה קיצונית ושעות שמש ישירה), מסתבר שישראל היא מעצמה עולמית בתחום גידול וטיפול במשטחי דשא.
אולי יעניין אותך גם:
משנים את כללי המשחק בשוק הדיאודורנטים
הפתרון הישראלי שמסייע להודים להילחם ברעב
דשא לחורף, דשא לקיץ
בישראל קשה למצוא חובב כדורגל שלא מכיר את המונח "פגרת שזרוע", אבל בעולם לא יהססו להרים גבה ולתהות על מה כל המהומה. הנה ההסבר עבור מי שלא נוהג לרדוף אחרי קבוצתו ממגרש למגרש:
מזג האוויר בישראל מחייב את האצטדיונים המובילים להצטייד בשני סוגי דשא – אחד לחורף ואחד לקיץ. הדשא של החורף קמל בחום של הקיץ הישראלי, ואילו הדשא של הקיץ נפגע בשל הקור של החורף.
אולם כדורגל משחקים גם בקיץ וגם בחורף: כל השנה כמעט (אם לוקחים בחשבון גם את משחקי גביע הטוטו ואת מוקדמות הליגות האירופיות). כדי שניתן יהיה לקיים משחקים לאורך כל השנה, מנהלי המגרשים מבצעים זריעה מחדש (שזרוע) לקראת החורף.
השזרוע הישראלי באצטדיונים
השזרוע קורה בדיוק מופתי בכל חודש נובמבר ונמשך כשלושה שבועות. האוהדים הישראלים אמנם מתוסכלים מכך שמנהלת הליגות לכדורגל עוצרת את הליגה, אך אין ברירה אחרת. הדשא של הקיץ נראה בחורף כמו מפרצים של אדם מקריח.
תהליך השזרוע כולו כולל כיסוח עמוק של הדשא הקיצי וזריעת זרעי החורף (בין גבעוליו המכוסחים של הדשא הקיצי). זרעי החורף צומחים בין הגבעולים ויוצרים דשא חדש, ירוק וחזק. כמו כן, נעשה שימוש גם בדישון וחשוב לבחור את סוגי הדשן והמינון לפי סוגי הדשאים השונים.
גם פרק הזמן לא נבחר במקרה: שלושה שבועות הם בהחלט זמן סביר שמאפשר לזרעים להיקלט טוב באדמה.
עד שהזרעים ייקלטו, חל איסור על קיום משחקים או אימונים על המגרשים. צריך להיזהר לא להרוס את הדשא בטרם ייקלט היטב באדמה. לא בכדי נודדות הקבוצות הגדולות למגרשי אימונים בערים הסמוכות.
השחקנים הטכניים בעד דשא בריא
הוותיקים ביניכם ודאי זוכרים את הקרחות הגדולות שהיו במגרשי הכדורגל בארץ בטרם עידן השזרוע. הראשונים להיפגע ממצב קטסטרופלי של הדשא הם השחקנים הטכניים, שהיו צריכים להתמודד לא רק עם הגנת היריב אלה גם עם מכשולי הדשא שצצים בכל פינה.
בהיעדר דשא טוב ואיכותי, רחבות השוערים היו מתמלאות בבוץ. אפילו מסירה פשוטה לא הייתה מגיעה ליעדה והיה צריך להקפיץ את הכדור. הדשא הקיצי, שאינו יכול להמשיך לצמוח בחורף, פשוט לא שמר לא על צפיפותו ולא על צבעו ולא על גובהו, בגלל הקור.
אצטדיוני ישראל כיום
מבט מהיר על אצטדיוני הכדורגל בישראל היום מלמד על כך שהקשר בין איכות הדשא לבין איכות המשחק רופף למדי. הדשא מצוין רוב ימות השנה, הכדורגל קצת פחות טוב. בקשר לרמת הכדורגל, מומחי הדשא של ICL לא באמת יכולים לעזור, אבל בקשר לרמת הדשא יש להם הרבה מה להגיד על תרומתם לאצטדיונים.
משטחים ירוקים ובוהקים מחכים לכם באצטדיון בלומפילד, באצטדיון סמי עופר ובאצטדיון טדי. גם במגרשי הבית של קבוצות שלא נחשבות לאריות הכדורגל, הדשא מצוין.
מי זוכר שרק לפני שני עשורים החלוצים עוד התפלשו בבוץ שהצטבר על קו רחבת החמישה מטרים – שלא לדבר על עיגול האמצע, שהפך למגרש חול, וסימוני השופטים הלכו בהם לאיבוד.
גם הניקוז חשוב
המומחה הבינלאומי של חברת ICL, ג'ואן וורהובן, טוען שלא רק המגרשים השתנו בשנים האחרונות, אלא גם הדשא ובעיקר הטכנולוגיה שלו. ומועדוני הכדורגל חייבים להתחדש גם הם, כל הזמן.
"כיום אנחנו יודעים למצוא פתרונות שפעם לא היו קיימים," הוא אומר ומסביר. "למשל, אם המגרש נמצא במדינה גשומה, יש לנו אפשרות לשפר את ניקוז המים מהדשא ואת אופן ההזרמה שלו בכדי שלא יפריע למשחק".
מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה ובעולם כולו שואבים מידע מג'ואן וורהובן וחברת ICL ולומדים מהם איך לטפח את הדשאים שעליהם משחקים טובי השחקנים בעולים. הם מקבלים ייעוץ ביולוגי מקיף, שיבטיח טיפול וטיפוח ראויים למשטחי הדשא שלהם.
לכל המועדונים, גדולים וקטנים, משגר המומחה וורהובן את המסר הקבוע שלו: דשא חזק יותר הוא כזה שדורש פחות תחזוקה.
