ד"ר מירב אבקסיס וולפוביץ', ד"ר אלה רפפורט וד"ר רות פריד, חוקרות בכירות ב-ICL, מספרות על האתגרים המרתקים שאיתן הן מתמודדות במעבדה, וגם מחוץ לה
עובדה ידועה היא שאחוז הנשים בתפקידי מחקר ופיתוח רחוק מאוד משיעורן באוכלוסייה כולה. בתעשיית ההייטק הנתונים מצביעים רק על 20% נשים בתפקידי מחקר ופיתוח, בעוד שבחוגים הרלוונטיים באקדמיה שיעורן עומד על כ-35%.
אבל נראה שבתעשיות אחרות, שאינן הייטק, קל יותר לנשים לתפוס את מקומן הראוי ולהשתלב בתפקידי מפתח בתחום המחקר והפיתוח. "במו"פ (מחקר ופיתוח) של פעילות הברום מספר הגברים והנשים קרוב לשוויון", אומרת ד"ר מירב אבקסיס וולפוביץ', מנהלת מעבדת פיתוח פורמולציות בפעילות הברום של ICL. "בתעשיית ההייטק המצב אולי שונה, אבל בתעשיית הכימיה יש לא מעט נשים".
אבקסיס וולפוביץ', בוגרת לימודי הנדסה כימית, הקימה את המעבדה לפני 7 שנים, כשהצטרפה לחברה. "החברה מייצרת פורמולציות (הרכבי חומרים) שמשולבות בעולם הקוסמטיקה, עולם עיכוב הבעירה בצבעים, ועוד. התפקיד שלנו הוא לשלב את הפורמולציות האלה במוצרים שונים עבור הלקוחות. אנחנו גם מפתחים פורמולציות סופיות לשיווק כמו דשנים מיוחדים".
את התחום שאותו היא מובילה כעת בחברה, למדה אבקסיס וולפוביץ' תוך כדי עבודה ב-ICL וקודם לכן בחברת מכתשים אגן. "כל המידע הוא מידע שאינו חשוף לגורמים חיצוניים״, היא מציינת, "לכן האתגר הוא ללמוד את הדברים לבד. זה גם אחד הדברים שאני אוהבת בעבודה הזו – העובדה שאני לומדת כל הזמן דברים חדשים".
ד"ר אלה רפפורט, מנהלת המעבדה לטקסטיל, ממלאה גם היא תפקיד בכיר בתחום המחקר והפיתוח ב-ICL. לתפקיד הנוכחי מונתה לפני כ-8 שנים, לאחר 9 שנים כחוקרת במעבדה אחרת בחברה, שבה פיתחה מוצרים ושיפרה תהליכים. "במעבדה אנחנו מפתחים פתרונות לעיכוב בעירה לתעשיית הטקסטיל", היא מסבירה, "האתגר הגדול שלנו בשנים האחרונות היה לפתח קו מוצרים חדש וכעת אנחנו בתהליכי החדרה שלו לשווקים המרכזיים שלנו בארה"ב ובאירופה", היא מציינת.
ד"ר פריד: "האתגר המשמעותי בעבודה הזו הוא הזמינות הגבוהה שנדרשת מאתנו. אנחנו צריכים לעמוד בקצב של המפעל – להיענות לדרישות מהשטח ולחקור תלונות של לקוחות. התרומה שלנו חשובה מאוד, וזה גם הסיפוק הגדול"
לדבריה, עולם הטקסטיל מגוון ונמצא בסביבות רבות – בבית, במשרד, ברכב ועוד. "לכל יישום נדרש פתרון ייחודי שייתן מענה למכלול דרישות. אנחנו מפתחים פתרונות שהם ייחודיים לכל לקוח ולקוח, והעבודה מרתקת במגוון העצום שלה", אומרת רפפורט, שעובדת בחברה כבר 18 שנה. "אני אוהבת להיכנס למעבדה, להתמודד עם משימות שונות שמצריכות פתרון, ולהגיע לתוצר הסופי", היא מוסיפה.
אולי יעניין אותך גם:
"מה מניע אותי?לעשות את מה שאני אוהבת"
"החברה הבדואית נטמעת בכור ההיתוך הישראלי"
המחצית הנשית
חוקרת נוספת בתפקיד בכיר בתחום המחקר והפיתוח ב-ICL היא ד"ר רות פריד, מנהלת מעבדת מו"פ דשנים בתמ"י – מרכז המחקר והפיתוח בתחום הכימיה היישומית של ICL. פריד הצטרפה לחברה לפני 7 שנים וב-3 השנים האחרונות היא ממלאת את התפקיד הנוכחי. "המעבדה נותנת תמיכה שוטפת למפעל הדשנים של ICL שמפתח דשן מסיס, שרובו מיועד לייצוא, דשן נוזלי וכימיקלים שברובם מיועדים לשוק המקומי", מסבירה פריד, "אנחנו נותנים תמיכה לייצור השוטף, מפתחים מוצרים חדשים וחוקרים תקלות".
כל פיתוח של מוצר חדש נעשה בשיתוף עם אגרונומים הפזורים ברחבי הארץ, שמצויים בקשר שוטף עם הכימאים במעבדה, במטרה להיענות בצורה הטובה ביותר לצורכי החקלאים. "האתגר המשמעותי בעבודה הזו הוא הזמינות הגבוהה שנדרשת מאתנו", אומרת פריד, "אנחנו צריכים לעמוד בקצב של המפעל ולהיענות לדרישות מהשטח. התרומה שלנו חשובה מאוד, וזה גם הסיפוק הגדול. אנחנו עוסקים גם בפרויקטים של מחקר וכל הזמן מתמודדים עם אתגרים חדשים. הגיוון פה אדיר".
פריד מציינת כי "תפקידים ניהוליים בתחום המחקר והפיתוח דורשים המון השקעה. אני, באופן אישי, חווה סיפוק מאוד גדול בעבודה. בלי הסיפוק הזה, אני לא בטוחה שהייתי רוצה להשתלב בתפקידים כאלה". רפפורט מסכימה שאין מספיק נשים בתפקידים ניהוליים בתחום המחקר והפיתוח, אבל מציינת בדומה לאבקסיס וולפוביץ', כי בתחום הכימיה יש ייצוג גבוה יחסית לנשים בתפקידי מחקר ופיתוח. "אצלנו במו"פ, 50% מהעובדים הן נשים", היא אומרת, "אני חושבת שזה מתאפשר כי ב-ICL מספקים את כל התנאים לפתח קריירה לצד ניהול חיי משפחה".
