קהילה ישראל
מאי 02, 2021 | זמן קריאה דקה 1

להסיר את מחסום הבושה

שיתוף:

נפגעות רבות שסבלו מאלימות מינית לא ממהרות לפנות לעזרה. עמותת מסל"ן, שבה מתנדבים עובדי ICL, פועלת כדי להגיע לכמה שיותר נשים כאלה ולסייע להן

את הפעם הראשונה שלה במקלט לנשים מוכות, אירנה דוידוב, מתנדבת בקו הסיוע של מסל"ן, לא יכולה לשכוח: "אחד החדרים במקלט היה מלא במיטות של תינוקות. המחשבה שקטנטנים כאלה נמצאים במסגרת כזו, לא עזבה אותי במשך ימים ארוכים".

דוידוב, עובדת בחברת ICL, מתנדבת במסל"ן כשנה ומשמשת כאוזן קשבת לפונות לקו הסיוע של העמותה. עמותת מסל"ן (מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב) הוקמה ב-1988, במטרה לסייע, ללוות ולהוות מקור ובסיס לתמיכה מעשית ורגשית לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם. לצד הסיוע לנפגעות ולנפגעים, העמותה פועלת גם לשינוי חברתי, להעלאת המודעות ולצמצום משמעותי של תופעות האלימות והאלימות המינית. ב-2010 קיבלה העמותה את אות נשיא המדינה למתנדב, שמוענק למתנדבים יוצאי דופן בחברה הישראלית.

הנתונים על נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה ונפגעי ונפגעות תקיפה מינית מזעזעים: על פי הערכות גורמי הרווחה, בישראל יש כיום כ-200 אלף נשים מוכות וכחצי מיליון ילדים שעדים לאלימות. על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, ב-2017 הגיעו למרכזי הסיוע 47,901 פניות, מתוכן 10,610 חדשות. בהשוואה ל-2016 מדובר בעלייה של 15% במספר הפניות החדשות. כ-90.5% מהפונים למרכזים הן נשים וילדות, מתוכן 0.5% נשים טרנסיות, וכ-60.3% מהנשים שפונות הן קטינות. כ-9.5% מהפונים למרכזים הם גברים ונערים. עוד עולה מהנתונים כי ב-42.3% מהמקרים הנפגעים גרו במגורים משותפים עם הפוגע/ת. אחת משלוש נשים תחווה פגיעה מינית בחייה. אחד מחמישה ילדים יחווה פגיעה מינית בחייו. על אף ההיקף הרחב של התופעה, באופן יחסי רק מעטים ומעטות פונים לקבלת עזרה, והארגונים השונים פועלים גם כדי להגביר את המודעות ולהגיע לכמה שיותר נפגעים.

בקו החם אנחנו נתקלים בלא מעט פונות שלא רוצות להזדהות בכלל. הן בעיקר רוצות לדבר, שמישהו יקשיב להן. צילום: iStock

דוידוב, שמאיישת את הקו החם של מסל"ן, מסבירה כי הקושי לפנות לקבלת עזרה הוא גדול: "לא לכולם יש אומץ לפנות לקבלת עזרה, או להגיש תלונה. על פי הנתונים רק 10% מהנפגעים והנפגעות מגישים תלונה. אנחנו בקו החם נתקלים בלא מעט פונות שלא רוצות להזדהות בכלל. הן בעיקר רוצות לדבר, שמישהו יקשיב להן. חלקן מתביישות במצב שלהן, וחלק מהתפקיד שלנו הוא לגרום להן להבין שהן לא אשמות. לעזור להן להסיר את מחסום הבושה".

אולי יעניין אותך גם:

הכלכלן שלא עושה חשבון למגבלות של החיים

הצלחה בתנאי מעבדה

ללמוד להתנתק

דוידוב היא לא היחידה מחברת ICL שפעילה בעמותה. עובדים ופנסיונרים נוספים של החברה מתנדבים במסל"ן, חלקם אף ממלאים תפקידים שונים בהתנדבות בהנהלת העמותה. בנוסף החברה תומכת כלכלית בפעילות מסל"ן. "הפעילות ההתנדבותית והתרומות הכספיות חיוניות להמשך פעילות העמותה, מאחר שהמשאבים שלה מוגבלים והצוות המקצועי מצומצם", אומרת דוידוב.

המתנדבות בקו החם של העמותה פעילות בדרכים שונות. לצד איוש הקו החם הן גם מלוות את הנפגעים והנפגעות למשטרה בתהליך הגשת התלונה, וגם לבתי משפט. התמיכה באה לידי ביטוי גם בחיפוש אחר בתים חלופיים ומקלטים לנשים מוכות במקרים של אלימות במשפחה.

דוידוב מספרת, כי תהליך ההכשרה לתפקיד נמשך 8 חודשים ומטרתו לספק למתנדבות את מרב הכלים כדי לסייע לפונים ולפונות, אבל גם לאפשר למתנדבות לבחון אם הן מסוגלות להתמודד עם הנדרש מהן. "בעבודה הזו נתקלים בסיפורים מזעזעים ובהמון מקרים קשים", אומרת דוידוב, "צריך להיות מסוגלים לדעת להתנתק במובן מסוים, כדי להיות מסוגלים לעזור".

למרות שהיא נתקלת בכל כך הרבה מקרים קשים, דוידוב מאמינה בתיקון: "אני מתנדבת כי אני מאמינה שגם אם מצילים רק נפש אחת – זה משמעותי. בתפיסה שלי, וכך גם חינכתי את ילדיי, אין אנשים שנולדו רעים. יש אנשים שהפכו לרעים בגלל דברים שקרו להם במהלך החיים. אם אפשר לזהות את זה ולשנות אפילו במעט – זו הצלחה מבחינתי", היא מסכמת.