פרויקט התנדבות ייחודי במרכז היום של איל"ן לא הותיר אף אחד אדיש: "פטיש ביד ימין, מברשת צבע ביד שמאל – הרגשתי שאנחנו מכניסים חיים חדשים למקום. כל אחד מאיתנו הביא מהאופי ומהרעיונות שלו, ויחד יצרנו אור"
ההמולה שקידמה בסוף חודש אוקטובר את פניהם של הבאים למרכז היום של איל"ן, בשכונת רמות בבאר שבע, עשויה הייתה לבלבל במבט ראשון.
לא שהמקום אינו שוקק חיים גם בימים כתיקונם; אבל הפעם, נוסף משהו אחר באוויר. אל מבקריו הקבועים של המרכז, נוספו פנים רבות – ואיתם מגוון פעילויות, חיבורים ויצירות. לפעילות ההתנדבות הקבועה של עובדי ICL במרכז הצטרפו חברים חדשים רבים, שניצלו את שבוע ההתנדבות הבינלאומי שמנהיגה החברה מדי שנה כדי לחבור לעשייה המופלאה במקום – ולהתעלות מעט מעל שגרת היומיום.
לרגל שבוע ההתנדבות החליטו שרה קלמוס, מתאמת משלוחים באגף שרשרת אספקה של הברום ב-ICL, וחברי הצוות שלה, להוביל פרויקט שבועי ולקיים במרכז את המגוון הרחב ביותר של פעילויות חברתיות שניתן להכניס תחת קורת גג אחת. כך, בכל יום הגיעו למרכז צוותי מתנדבים, מקרב עובדי ICL, שקיימו פעילויות, צביעה, שיפוץ, בישול, שדרוג פני המקום לצד פעילויות חווייתית משותפת עם דרי המרכז. שרה, שהובילה את הפעילות במקום, מתרגשת מחדש כשהיא נזכרת באווירה מסביב. "למקום מגיעים חברים בעלי מוגבלויות מהבוקר עד 4 בערך, ויחד עם צוות המקום תכננו את השבוע כולו באופן עשיר ומגוון. בכל יום הגיעה למקום קבוצה ממחלקה אחרת וחבריה התפזרו במרכז: חלקם במטבח, חלקם עסקו בשיפוץ משותף של המקום, אחרים קיימו הרצאות בשלל נושאים שהותאמו לקהל היעד: עזרה ראשונה, ניסויים מדעיים ואיכות הסביבה היו רק כמה מנושאי ההעשרה שהעבירו עובדי ICL מתחומי העיסוק והעניין שלהם".
בכל רגע נתון נרקחו ארוחות משותפות במטבח, ובחוץ – עסקו החברים החדשים בניכוש עשבים ובשתילה. "נעשתה חשיבה כוללת על כל הפרטים", אומרת קלמוס, "כשהמטרה היא לייצר מרחב נעים יותר. בתוך זמן קצר המקום שינה את פניו בזכות צביעה, שתילה, גדרות מחודשות, ספסלים וכוורות ואפילו מחסן שעבר דירה לנוחות דרי המקום".
אולי יעניין אותך גם:
"לפתע ראינו בין ההריסות קצה של נעל"
דנה ספדיה, מנהלת הדרכה ב-ICL, עוסקת גם ביומיום בפרויקטים התנדבותיים – "ועדיין, כשהגעתי יחד עם הצוות שלי ליום ההתנדבות באיל"ן, זה ריגש אותי עד לכדי דמעות. סביבנו היו אנשים שעבדו, פטיש ביד ימין, מברשת צבע ביד שמאל. הרגשתי שאנחנו מכניסים חיים חדשים למקום, נותנים לו צבע וחיוך. עשרות אנשים מפוזרים על פני כל המרכז. אחד הביא מצרכים, אחר בישל, אחת צבעה, השנייה תיקנה ושיפצה. כל אחד מאיתנו הביא מהאופי שלו, מהרעיונות שלו, ויחד יצרנו אור. מצאנו מחסן של פרחי חרסינה שדרי איל"ן מכינים וצובעים, ובאמצעותם יצרנו שביל מרהיב וצבעוני של פרחים שמובילים אל תוך המרכז. אי אפשר להישאר אדישים ליופי הזה, לאור בעיניים של המתנדבים, ולאושר של הבאים למרכז ושל הצוות".
התגייסות חוצה יבשות
את חגית רחמים, מנהלת קשרי קהילה ב-ICL, אנחנו תופסים מיד בתום שבוע ההתנדבות, ואת ההתרגשות בקולה לא ניתן לפספס. "דמיינו עובדים מכל רובד ורובד במפעלים, ממפעילי מכונות ועד חברי הנהלה, מנהלים ועד צוות אדמיניסטרטיבי, צובעים, משפצים, אופים, מדריכים, מתקנים, מלמדים, קוטפים, אורזים ובעיקר – מחבקים ונותנים מעצמם, נותנים את כל כולם, בשביל האחר", היא אומרת. "זה היה אחד הפרויקטים המרגשים שניתנה לי הזכות להיות חלק ממנו, ואין ספק שאנחנו נמשיך בעשייה המבורכת הזו גם בעתיד".
שבוע ההתנדבות ב-ICL הוא פרויקט המתקיים באותם התאריכים בכל רחבי העולם, חוצה ארצות, יבשות, וגם תפקידים בחברה. במשך שבוע אחד יוצאים עובדי החברה יוצאים ממשרדיהם, מפסי הייצור ומהמשאיות ומשתתפים במגוון עצום של פרויקטים חברתיים. כ-3,700 מעובדי ICL ב-14 מדינות השקיעו כ-18,000 שעות התנדבות במהלך שבוע זה בלבד. בישראל, ארה"ב וברזיל יותר ממחצית העובדים יצאו למגוון רחב של פרויקטים והתנדבותיים במהלך השבוע – מספר לא נתפס, וגבוה בהרבה מהציפיות.
עובדי ICL בישראל התנדבו השנה ב-43 ארגונים ועמותות בכל רחבי הארץ, בדגש על אזור הנגב בו מתגוררים מרבית עובדי ICL ישראל. ההתנדבות חצתה את כל רובדי האוכלוסייה, כאשר כל עובד בחר לתרום מעצמו במקום בו כישוריו באו לידי ביטוי בצורה משמעותית: קטיף ירקות ופירות בשיתוף עמותת לקט ישראל, אריזת חבילות מזון עבור ארגון לתת, הקמת גינות קהילתיות ושיפוץ מחסני תרומה. חלקם הדריכו קשישים בעזרה ראשונה ובכבאות, לימדו ילדי מועדניות פתרון בעיות באמצעות "הקאתון", ערכו סדנאות בישול לניצולי שואה ופעלו למען האגודה למלחמה בסרטן – והרשימה עוד ארוכה. אפילו עובדי ICL ממדינות אחרות, שהיו בארץ במהלך שבוע ההתנדבות, בחרו לוותר על ימי חופש, לשנס מותנים, להפשיל שרוולים ולסייע בפרויקטים של הכנת בתים של קשישים לחורף ובהכנת ארוחות לילדי אומנה.
כמו במקומות האחרים, גם במרכז היום של איל"ן נטמנו זרעים שיכולים להצמיח עוד רבות בעתיד. "החוויה הייתה כל כך מעצימה", מסכמת ספדיה, "העובדים בחלקם נחשפו לראשונה למקום. הם נפעמו ונקשרו לאנשים, יצרו קשר ובעיקר הביעו רצון שהפעילות תימשך על בסיס קבוע ולא מפגש חד-פעמי" – והעתיד אכן טומן לא מעט.
