חלק 1/2 מתוך ראיון עם יוסי רון, סמנכ"ל אנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים ב-ICL.
המעבר לאנרגיה ברת-קיימא
היסטוריונים בעתיד עשויים להעיד על שנות ה-2020 כאחד העשורים החשובים ביותר בהתפתחות האנושית. במשך מאות שנים, המין האנושי שרף דלקים מאובנים לשם יצירת אנרגיה, בהתעלמות מההשפעה הישירה על הסביבה. מתחילת המהפכה התעשייתית, עם המפעלים והכבשנים שלה, גידול האוכלוסין העצום, ולאחר מכן, פיתוח כלי הרכב הממונעים, שרפנו דלקים מאובנים בקנה מידה מסיבי (ובמבט לאחור) בפזיזות.
שימוש תעשייתי וביתי בפחם ודלקים עתירי פחמן אחרים שחררו טריליוני טונות של גזי חממה (GHGs) לאטמוספירה. הנזק ארוך הטווח לסביבה היה – וממשיך להיות – כביר. ההתחממות הגלובלית ברחבי כדור הארץ משנה את הסביבה ותורמת לתופעות מזג אוויר קיצוניות.
אנו נמצאים כעת על סף מעבר משמעותי מדלקים מאובנים שהם משאבים מוגבלים ומזהמים מאוד לאנרגיה נקייה ברת-קיימא. טכנולוגיות חדשות הופכות את האנרגיה המתחדשת בתעשייה לזולה וניתנת להפצה רחבה יותר ויותר. הפיתוח של פתרונות אחסון אנרגיה חדשים ומיקרו-רשתות יאפשר מעבר גלובלי לעבר אנרגיה ברת-קיימא.
הגנה על הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ואי הנצחת תלות שאינה ברת-קיימא במשאבי טבע סופיים, היא באחריותה הקולקטיבית של האנושות. יותר מדי מונח על כף המאזניים מכדי להסתמך על ממשלות לבדן שינהיגו שינויים. כל חברה, ארגון ואדם יכולים למלא תפקיד חשוב בקידום ואיפשור מעבר קבוע לאנרגיה ברת-קיימא (ועם יעילות אנרגטית משופרת).
כל צורה של שינוי יכולה להיות מאתגרת ולא כולם מרגישים בנוח עם הקצב של מגמות האנרגיה המתחדשת, ישנם עדיין חששות לגבי אופן השגת ביטחון ועצמאות אנרגטיים ברמה הלאומית ואפילו התעשייתית, וכיצד ליישם מדיניות אנרגיה אסטרטגית ברת-קיימא ללא השפעה כלכלית שלילית בטווח הקצר עד הבינוני.
הכדאיות המוכחת של אנרגיה מתחדשת במפעלי ייצור תסייע לבנות אמון רחב יותר באנרגיה נקייה כעתיד האנרגיה התעשייתית והביתית. ICL בוחנת את המעבר לאנרגיה מתחדשת נקייה בקנה מידה תעשייתי עם אחד מפרויקטי המרת האנרגיה הנועזים והשאפתניים ביותר בעולם.
היוזמה המהפכנית של סדום הירוקה באזור המדברי הקשה של ישראל מסתמן כמקרה בוחן מרתק כיצד אנרגיה ירוקה במפעלים יכולה להיות העתיד של התעשייה הנקייה. סמנכ"ל אנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים של ICL, יוסי רון, מסביר את היוזמה ואת חזונו האישי לעתיד ירוק יותר.
אנרגיה מתחדשת בייצור: ראיון עם יוסי רון
לעונג הוא להציג את מר יוסי רון, סמנכ"ל אנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים ב-ICL. שלום יוסי, אולי תתחיל בכך שתספר לנו קצת על עצמך, ועל תפקידך ב-ICL?
אלברט איינשטיין אמר: "הכל אנרגיה". יש לי תפקיד די רחב, שמאפשר לי לחדש, לקדם ולפתח את המעבר של ICL לאנרגיה מתחדשת, והתחייבות החברה לניטרליות פחמן עד 2050 ו-SBTi Science Based Targets – 2030 (יעדים ארוכי טווח להפחתת טביעת הרגל הפחמנית). בסופו של יום, העמידה באתגר Net Zero היא משמעותית. זהו מאמץ משותף ברמת הארגון, מכיוון שהוא מערב כמעט כל היבט של הפעילות והפונקציות הגלובליות שלנו.
בסך הכל, פעילות צוות האנרגיה כוללת טיפול, קידום ופיתוח מקורות אנרגיה בני-קיימא, וניהול המעבר שלנו לאנרגיה בת-קיימא. כמו כן, אנו אחראים לביצוע פרויקטים אסטרטגיים שונים הקשורים לאנרגיה כמו תוכנית ACE – Ambition Creates Excellence (שאפתנות יוצרת מצוינות) תוכנית ייחודית להתייעלות אנרגטית ודה-קרבוניזציה המיושמת ברחבי הפעילות הגלובלית שלנו. הקמנו צוות משותף עם יחידות אחרות כדי לקדם יוזמות בנות-קיימא, החל מחוזי רכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת, דרך רעיונות של "המרת פסולת לאנרגיה" ועוד.
זה נשמע כמו תפקיד מאוד מאתגר! מה אתה יכול לספר לנו על פרויקט סדום?
מתחם התעשייה סדום ממוקם בישראל בסמוך לים המלח והוא מתחם התעשייה הגדול ביותר של ICL. יש בו כ-12 מפעלים שונים ומערך החשמל הגדול ביותר אחרי חברת החשמל של ישראל. זה צרכן עצום של אנרגיה – בערך 150 מגה וואט של חשמל ו- 150 מגה וואט של אנרגיה תרמית בכל שעה. באתר סדום נמצאת תחנת הכוח של ICL שבנינו והתחלנו להפעיל בשנת 2018. זהו מתקן ייצור החשמל התעשייתי העצמאי הגדול ביותר בישראל.
זוהי גם תחנת הכוח היעילה ביותר בישראל עם יעילות אנרגטית של מעל 80%. אנו מספקים את כל הקיטור והחשמל לאתר סדום, בנוסף אנחנו מספקים חשמל למרבית מפעלי ICL בישראל. למרות שמדובר בטביעת הרגל הנמוכה ביותר של חשמל פוסילי במדינה (בפער), התחנה עדיין פולטת בערך מיליון טון של פחמן-דו-חמצני בשנה.
פרויקט הסדום הירוקה נועד להסב את האתר כולו לאנרגיה מתחדשת, ובכך לחסוך מיליון טון של פליטת פחמן בשנה.
זה יעד מאוד שאפתני ואתגר ענק – אבל אנחנו נענים לאתגר!
ברור שזה פרויקט ענק. זה חייב להיות אחד ממאמצי האנרגיה הירוקה המורכבים בעולם. האם ניתן להשתמש באנרגיה מתחדשת במפעלים בקנה מידה כזה?
אנחנו בהחלט חושבים שזה אפשרי. בסופו של דבר, שימוש באנרגיה ירוקה במפעלים דומה מאוד לשימוש במקורות אנרגיה מסורתיים במפעלים. האתגר הוא הבטחת מקורות אמינים של אנרגיה ברת-קיימא, היכולת לאחסן אנרגיה, והתאמת התשתית. מעל לכל, המעבר לאנרגיה מתחדשת בתעשייה הוא זה שמציב את מירב האתגרים.
ישנם כמה מאמצים ירוקים גדולים יותר מבחינת קיבולת, אך זהו אחד המאמצים הראשונים והמורכבים ביותר. זה לא עוד שדה סולארי גדול לייצור חשמל ירוק; כאלה יש הרבה.
אנחנו לא רק מתכננים להסב אתר תעשייתי שלם – אחד שפועל 24/7/365 – לאנרגיה ירוקה מבלי לעצור אותו. זה מבצע מורכב ומתוחכם להפליא. אנחנו גם זוכרים שאנחנו עסק והמעבר חייב לשמור, ואף לשפר, את היתרון התחרותי שלנו. למיטב ידיעתי, הסבה בקנה מידה זה כ"חבילה בת-קיימא" מבחינה כלכלית, בסדר גודל כזה הוא מיזם ייחודי, פורץ דרך!
וואו! וואו! לחברות מעטות מאוד יהיה את החזון או את האומץ לנסות לבצע פעולה בקנה מידה ומורכבות כזאת. איך נוצרה יוזמת סדום הירוקה?
הרעיון של הפקת אנרגיה סולארית בעמק ים המלח אינו חדש. אך רק לפני כשנתיים התחלנו נועם גולדשטיין, סגן נשיא בכיר למצוינות תפעולית, חדשנות ואנרגיה ואני להתוות מפת דרכים אפשרית לדה-קרבוניזציה של סדום וגילינו את מלוא הפוטנציאל העתידי של פרויקט כזה.
פיתוח חזון משותף לקונספט ראשוני, סיעורי מוחות פנימיים ועם מומחים חיצוניים, גיבשו מתווה אשר אומץ על ידי הנהלת ICL והוזנק על ידי רביב צולר, הנשיא והמנכ"ל שלנו. מהר מאוד זה הפך למשימה – עוד לפני שסיימנו בדיקת היתכנות. כפי שאמרת, משימה מסיבית ומורכבת שאף אחד לא ניסה לפני כן. אין לנו תוכניות קיימות כייחוס או ניסיונות דומים ללמוד מהם.
השורה התחתונה היא שכולנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות משהו בנוגע לטביעת הרגל הפחמנית של אתר סדום, לכן אנחנו רואים בזה הזדמנות נדירה ולא בעיה. הגדרנו את זה כ"רגע שבו הכוכבים התיישרו". נראה שהכל במקום – מיקום האתר ומאפייניו, הכיוון הרחב שהרגולציה הרשמית עוברת אליו, ההבנה שחברות צריכות לרסן את טביעת הרגל הפחמנית שלהן, היכולת של אתר סדום לצרוך אנרגיה תרמית ואנרגיה חשמלית… הכל יחד כדי לגרום לנו להאמין כי "Sustainable Hub" הוא בר השגה. הרעיון הוא ליצור מיקרו-רשת של פתרונות אנרגיה מגוונים כמו פאנלים סולאריים, אחסון סוללות, אחסון תרמי, מימן, וכו' אשר מקיימת את עצמה.
דבר אחד אני רוצה להדגיש הוא שקל מאוד להיתפס בהתלהבות הטבעית לשמירה על הסביבה ויישום אנרגיה מתחדשת בתעשייה – ולשכוח את ההקשר הרחב יותר. אנחנו מפעילים עסק, ולכן צריכים להיות רווחיים – העסק עצמו צריך להיות בר- קיימא, תחרותי. כן, אנחנו בהחלט צריכים אנרגיה נקייה ובת-קיימא, אבל אנחנו חיים בעולם האמיתי. זה חייב להיות כלכלי. אנחנו לא יכולים להטיל התייקרות מסיבית בעלויות האנרגיה או שכל התרגיל יהפוך ל"גול עצמי".
המפתח לאנרגיה מתחדשת במפעלי ייצור הוא פרקטיות וחדשנות. מהר מאוד ראינו שאנחנו צריכים חבילה של פתרונות גמישים: שילוב של פאנלים סולאריים, מימן, אחסון תרמי, אחסון סוללות ומערכות אנרגיה חכמות. התברר כי המפתח לקיימות ישימה הוא "חבילת קיימות" מוצקה המשלבת יתרונות טקטיים ואסטרטגיים בחישובים והבנת היתרונות המסחריים/תחרותיים שגלומים במוצרים "נקיים". פנינו למקינזי וביקשנו מהם לאשש את הרעיון הכללי.
מקינזי חקרה את הרעיון ואמרה שצריך להעמיק יותר במספרים, הפרויקט היה שאפתני אך מעשי, זה יכול להיעשות. מאז אנחנו מקדמים את הפרויקט וגם חושפים אותו בועידות וכנסים רבים. היינו בין הראשונים להתייחס ל"כלכלת המימן" כשדיברנו על מימן.
אנו נמצאים בקשר עם חברות סטארט-אפ רבות בישראל ובעולם, המציעות טכנולוגיות ופתרונות רלוונטיים בתחום האנרגיה המתחדשת. אנו גם משתפים פעולה עם אוניברסיטאות מקומיות העוסקות במחקר רלוונטי.
יש מערך שלם של פעולות ICL גלובליות שידרשו גם המרת אנרגיה. כל מה שאנו לומדים בסדום הוא בעל פוטנציאל ישים בכל רחבי העולם. דוגמה טובה לכך היא חישמול ציוד המופעל בגז טבעי המתוכנן עבור סדום. אנחנו יכולים ללמוד את השיעורים בסדום, ולאחר מכן לייעל את תהליך ההסבה בכל אתרי ICL הרלוונטיים. מאמץ זה מדגים בבירור את המחויבות של ICL ל-SBTI ו-30% הפחתת פחמן נטו עד 2030.
מה זה SBTI?
SBTi – Science Based Targets initiative היא יוזמת מטרות מבוססות מדע. זוהי יוזמה עולמית אליה הצטרפו רבים, תאגידים תעשייתיים מובילים וחברות אחרות הרואות את היעדים הירוקים הקיימים כבלתי מספיקים. כל החברות שהצטרפו ל-SBTI לקחו על עצמן את האחריות לעמוד ביעדים סביבתיים מאתגרים יותר.
היעד העיקרי של החברות החתומות על SBTI היא להפחית 30% מטביעת הרגל הפחמנית שלהן עד 2030. עכשיו 2023, וזה נותן לנו פחות מ-7 שנים להגיע לשם. זו בהחלט משימה ענקית, אבל אנחנו מאמצים את האתגר ומקדמים פתרונות יעילים.
השגת יעד SBTI של 30% נשמע כמו אתגר אמיתי. מה התוכניות בפועל עבור תחנת סדום?
כעת אנו מכוונים את התוכנית המקורית של סדום הירוקה להתאים לאתגרי SBTi. ניכנס לזה ביתר פירוט בחלק השני של הראיון. די אם נאמר לעת עתה כי מימן, בעודו רחוק יותר בהמשך התהליך, הוא באמת מרגש. זהו מושג מתפתח שהופך, או יהפוך לגורם מרכזי, והאפשרויות – אם נוכל לייצר מימן נקי בעלויות תחרותיות – הן מדהימות.
:אולי יעניין אותך גם
מגמות מובילות בתחום האנרגיה שכדאי להכיר מקרוב בשנת 2023
מאמר זה נכתב בשיתוף פעולה עם מר יוסי רון,
סמנכ"ל לאנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים של ICL
מר יוסי רון הוא סמנכ"ל אנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים של ICL. הוא בעל תואר בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. החל את דרכו ב-ICL בשנת 1988. הוא מילא תפקידים שונים ב-ICL, היה ממייסדי חטיבת הכימיקלים של מפעלי ים המלח, והוביל את פיתוח השוק בחו"ל של החטיבה החדשה לפני שעבר ללונדון כדי לנהל את פעילות מפעלי ים המלח בבריטניה. בשובו, הצטרף למייסדי מגנזיום ים המלח והוביל את השיווק והמכירות עד שעזב את ICL בשנת 2000.
לאחר מכן הצטרף לקבוצת ברן, שם מילא שורה של תפקידים בכירים, ביניהם מנכ"ל ברן הנדסה ופרויקטים, ב-2010 הצטרף חזרה ל-ICL והחל את תהליך הפיתוח והבנייה של תחנת הכוח החדשה בסדום. לאחר השלמת הפרויקט הוא מונה לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של חטיבת פוטאש. מאז 2021 הוא משמש כסמנכ"ל אנרגיה ופרויקטים אסטרטגיים עבור קבוצת ICL.
