מי שעוסק בחקלאות מסורתית כבר הבין מזמן שאי-אפשר לסמוך על הטבע לבדו, וצריך למצוא פתרונות חכמים. עבור חברות ההיי-טק, זה היה תמריץ מספק להיכנס לתחום
מאז ומעולם פעלה החקלאות המסורתית בסביבה אתגרית: תנאי שדה לא אחידים, תנאי מזג אוויר משתנים, מחלות ומגיפות ביבולים, מחירי שוק דינמיים, ועוד. נדמה היה כי חוסר הוודאות הזה יהיה מנת חלקם של עובדי האדמה גם בעתיד, אבל בשנים האחרונות מסתמן שינוי דרמטי בענף, עם כניסת תעשיית ההייטק לענף השמרני. במילים אחרות: Precision Agriculture או חקלאות מדייקת.
"הדור הבא של החקלאים ידבר בשפה חקלאית חדשה, הגם שהתכלית שלה נותרה זהה – הגדלת היבול," אומר יו"ר ICL, יוחנן לוקר. "טכנולוגיית המידע, הגיעה גם לחקלאות ולשם העולם הולך. ל-ICL יש הרבה מה להציע, עם פלטפורמת דשנים מיוחדים שכוללת מנעד רחב, מדשנים בסיסיים ועד דשנים שהם ברמת היי-טק". לוקר מוסיף ש-ICL בוחנת שיתופי פעולה עם מספר גופים אסטרטגיים, הקמת מעבדות חדשנות וקשת רחבה של אפשרויות השקעה בישראל, החל מהשקעות בקרנות, הקמת קרן הון סיכון והשקעות ישירות בסטארט אפים.
בין אם מדובר בדישון או בהשקיה – תחומי חדירת ההייטק לחקלאות הם רבים. הנה כמה דוגמאות בולטות:
ביג דאטה ואלגוריתמיקה, למידת מכונה (Machine Learning): חברות סטארט-אפ שעוסקות בעולמות אלה מפתחות אפליקציות ותוכנות שאוספות נתונים חקלאיים רחבי היקף, כמו נתוני אקלים, קרקע, מים וכד'. הן מעבדות ומנתחות את הנתונים, ומסיקות מסקנות שעוזרות לחקלאים לקבל החלטות בנושאי השקיה, דישון, ניהול החווה ועוד, בזמן אמת.
חישה מרחוק: על מנת להגביר את הדיוק, פותחו חיישנים ותוכנות מתוחכמות שמאפשרות לספק תמונת מצב לוויינית, או באמצעות רחפן שמעניקות לחקלאי יכולת מדויקת יותר לדעת איזה מקומות בשדה דורשים דישון. תמונת הלווין יכולה גם לאתר אזורים בשדה הנגועים במחלות. לדברי אריאנה כהן, סמנכ"לית פיתוח עסקי גלובלי, שיווק, מו"פ וטכנולוגיה ב-ICL דשנים מיוחדים, "כשמדובר בשטחי גידול גדולים מאוד, כמו שדות המתפרסים על עשרות אלפי דונם, המשמעות הכספית של הדיוק הזה משמעותית מאוד".
אולי יעניין אותך גם:
מגמות מובילות בתחום האנרגיה שכדאי להכיר מקרוב בשנת 2023
הצלחה מתוקה: המדע הופך את התפוחים מתוקים יותר
כיצד זה פועל? נתונים המתקבלים מצילומי לוויין או צילום אווירי מנותחים ומספקים מידע בנוגע לרמות הדישון של כל נקודה בשדה, עד לרמה של סנטימטרים בודדים. המידע מועבר למערכת הלוויין והמחשוב שמותקנת בטרקטור, שפועל ברמת דיוק גבוהה ומגיע לכל נקודה בשדה.
חיישנים בקרקע: מספר חברות פיתחו חיישנים מיוחדים שבודקים רטיבות בקרקע ומשדרים את המידע לתוכנה שמעבדת את הנתונים במטרה לקבוע את כמות המים הנכונה הדרושה לכל אזור בשדה. כך למעשה כל גידול מקבל כמות מים אופטימלית שמבטיח תוצאות טובות יותר וגם חוסך במים.
כשחקלאי מסורתי זורע גידול בשדה, הוא לא יכול לדעת בוודאות מה יקרה בסוף עונת הגידול וכמובן: הרווחיות אינה מובטחת. תחום החקלאות המדייקת מטפל באתגרים האלה, מתוך רצון להגביר את אותה ודאות ולא להתבסס על תרומתו הבלעדית של הטבע.
טכנולוגיית ענן: שימוש בתוכנות מבוססות ענן נועד לשפר את היבולים ולחסוך בתשומות באמצעות דישון מותאם לתנאי השדה, הגידול והאקלים. המידע שנאסף ממקורות שונים כדוגמת חישה מרחוק (לוויין), חיישני קרקע, אנליזות מים וקרקע, נתוני מזג האוויר, היסטוריה של השדה ועוד – מעובד לתוכנית דישון והשקיה בהתאם לאלגוריתמים שפותחו על ידי אנשי תוכנה ואגרונומים.
אופטימיזציה עסקית: פיתוחים נוספים עוסקים בייעול תהליך קבלת ההחלטות העסקיות של המגדלים. החברות שעוסקות בתחום החקלאות המדייקת אוספות את כל נתוני השוק על פי ענפי הגידול השונים וממליצות לחקלאי מתי כדאי לו לקטוף, מתי כדאי לו להוציא את הסחורה לשווקים, ובאיזה מחיר כדאי לו למכור על מנת למקסם רווחים. יש פיתוחים שבאמצעות למידת מכונה יכולים לזהות מחלות ומזיקים אחרים בקרקע מבעוד מועד, מה שעוזר לחקלאים למנוע את ההידבקות ולמקסם את היבולים.
לדברי כהן, עבור החקלאים, מדובר לא פחות ממהפכה שכוללת הבנה טובה יותר של צרכיו. לשאלה אם מהפכת החקלאות המדייקת עתידה לכבוש את החקלאות העולמית, היא משיבה: "ללא ספק. אני מאמינה שבשנים הקרובות החקלאות המדייקת תייעל את עבודתם של החקלאים הגדולים והבינוניים בכל העולם".
