קיימות ישראל
אפריל 29, 2021 | זמן קריאה דקה 1

לחדש את הטבע במלוא העוצמה

שיתוף:

הכירו את התוכנית לשיקום שטחים מופרים – שיקום אקולוגי של מכרות, המסייעת לאזורי הכרייה להתחדש באופן שוטף ואף משקמת שדות היסטוריים, בשיתוף אדריכלי נוף

כשחושבים על כריית פוספטים באזורים מדבריים, קל לדמיין סיטואציה של אדם דורס את הטבע ומכונות מפלצתיות שפוגעות בנוף ובסביבה הטבעית בה גם חיים בעלי החיים. המציאות יכולה להיות שונה בתכלית: הכירו את התוכנית לשיקום אקולוגי של מכרות הפוספט שמפעילה ICL רותם, כדי לסייע לאזורי הכרייה להתחדש באופן שוטף.

הפעילות מבוצעת על ידי יחידת שיקום המכרות, בליווי רשות הטבע והגנים הלאומיים (שגם מפקחת על העבודה) והממונה על המכרות.

איך מסייע האדם לטבע לשוב ולהתחדש? "הסלע נכרה במכרות פתוחים", מסביר סימון וולין, הגיאולוג הראשי ומנהל חומר גלם של ICL רותם. "אנחנו מסירים את החומר שמעל הפוספט, המכונה 'טפל העליון', מגיעים למחצב עצמו ולוקחים אותו לעיבוד במפעלי ההשבחה. ברגע שסיימנו לכרות, יש לנו בור כרייה אותו ממלאים חזרה בטפל העליון. מעל, לאחר העיצוב הטופוגרפי ופתיחת ערוצי הניקוז מפזרים שכבה של כחצי  מטר קרקע שהוסרה מפס חדש (TOP SOIL) המכילה את כל החומרים האורגניים שמאפשרים למערכת האקולוגית להתחדש". שכבת קרקע עליונה זו מוסרת לפני תחילת הכרייה ונשמרת לצורך שימוש בה בשיקום.

"חלק מהזכות שלנו להתקיים כחברה שכורה ומפרה את הסביבה זה לדאוג למה שנשאר אחרינו"

לא מדובר בתהליך פשוט: תכנון השיקום מתבצע עוד בטרם הכרייה עצמה. המטרה היא לדעת מראש איך ייראה השטח בסיום הכרייה. לפיכך, יש צורך בחישוב מדויק של נפחים על מנת שלא יישארו בורות בשטח. שלב מילוי הבור עד הגובה הטופוגרפי הוא רק השלב הראשון. אחריו, כפי שמסביר סימון וולין, מתחילים לעצב את הטופוגרפיה של השטח בעזרת טרקטורים – המסייעים, בניגוד לתדמיתם הדורסנית, דווקא לתקן ולהצמיח את מה שעלול היה להיהרס בטיפול לא נכון.

"אחד הדברים החשובים הוא פתיחת ערוצי זרימה וניקוז של מים", ממשיך וולין. "אחרי שפיזרנו את הקרקע העליונה, עולים עם טשטשת כדי למחוק את הסימנים של הטרקטור. מעבר לעניין הוויזואלי, המטרה היא להרים את האבנים אל פני השטח ולהוריד את החומר הדק למטה. זה חשוב מבחינה אקולוגית – יוצר מסתור לבעלי חיים ושיפועים שעוצרים את טיפות הגשם מלצבור תאוצה ולשטוף את הקרקע".

לצורך תהליך השיקום, עובדת ICL בשיתוף פעולה עם אדריכלי נוף ובפיקוח רשות הטבע והגנים הלאומיים. לרשות יש צוות מלווה שבודק מדי חודש את התקדמות השיקום יחד עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ורשות הטבע והגנים הלאומיים. במקביל, מקדמת החברה מחקר אקולוגי שמבוצע בראשות  פרופ' ירון זיו מהמעבדה לאקולוגיה מרחבית באוניברסיטת בן גוריון. מטרת המחקר לבדוק האם האזורים אכן משתקמים, האם קרומי הקרקע מתפתחים ולתת המלצות לשיפור במקרה הצורך. וולין מבהיר: "המטרה של השיקום היא להחזיר לאזור הכרייה את כל המגוון הביולוגי שהיה בו לפניה".

בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם משרד החינוך במסגרתו תלמידי י"ב, הלומדים ביולוגיה, מבצעים פעילות חקר מעשי בשטח במסגרתו בוחנים התלמידים את המערכת האקולוגית ואת תהליכי שיקומה. עד היום השתתפו במחקר כ-1,000 תלמידים מכ-20 בתי ספר מאזור הנגב והשפלה.

אולי יעניין אותך גם:
מהו פוספט, איך הוא נוצר ולמה הוא משמש ?
הטבע בידיים שלו

הנושא של שיקום מכרות עלה לראשונה בארץ בשנות ה-90. גם שיקום שמשולב בתהליך הכרייה לא היה קיים עד לפני כ-15 שנה. כיום, ב-ICL רותם עוסקים גם בשיקום תוך כדי כרייה, אבל גם בשיקום שדות היסטוריים. יגאל לוי, העובד בחברה מזה 45 שנה, מנהל את עבודת השיקום בשטח: קשה לעמוד בקצב שלו כאשר הוא מנווט את כלי הצמ"כ בביצוע עבודות השיקום, התמונה הסופית כבר אצלו בראש והוא מיישם אותה הלכה למעשה.

"אנחנו יודעים על ידי מדידות ברזולוציה גבוהה לנתח את ערוצי הניקוז, השיפועים, לנתח ולבדוק כל פרט", מסביר וולין, "היכולות לבקר את העבודה שלנו כיום גבוהות ולכן השיקום נעשה בצורה יותר טובה. יחד עם הגופים שמלווים אותנו ובאמצעות המחקר, נוכל להגיע לרמה גבוהה של שיקום אקולוגי וגם לשקם את השדות ההיסטוריים, ולשפר את המערכת האקולוגית".

יגאל לוי. קשה לעמוד בקצב שלו בשטח

וולין מדבר על גישה ירוקה והבנה כלל עולמית שצריך לשנות סדרי התנהלות, מתוך הבנה עמוקה שאי אפשר להתנהל בצורה חד-צדדית, לדרוס את הסביבה ואת בעלי החיים והצמחים בה. "העולם השתנה. אנחנו לא מתעסקים רק בכרייה ובחציבה, אלא רוצים להשאיר אחרינו משהו מוסדר. זה אולי התחיל כמשהו שהוא כורח המציאות – אבל היום אנחנו עושים יותר ממה שביקשו מאיתנו. חלק מהזכות שלנו להתקיים כחברה שכורה ומפרה את הסביבה זה לדאוג למה שנשאר אחרינו ולא רק לרוץ קדימה עם המחצב".

שדה גוב, נחל חצבה, רכס אפעה, שדה סייף – כל אלו הם אזורים בהם בוצעה כרייה והסתיימו עבודות השיקום. קשה להאמין שמי מהמטיילים במקום יוכל להבחין בהבדל במרקם הטבעי של האזור. "תהליך התפתחות נופי לא קורה ביום, אלא לוקח עשרות שנים. אנחנו בעיצומו של מחקר שמטרתו להבין כמה זמן באמת לוקח השיקום ואיך אפשר לתמוך בו", אומר וולין.

האם בשדות בהם הסתיימו עבודות השיקום ניתן לזהות חזרה של בעלי חיים לסביבתם הטבעית? "אנחנו רואים חזרה וחיים חדשים, וזה חשוב. עיקר החשיבות היא בשמירה על מגוון ביולוגי שיאפשר קיום מערכת אקולוגית, כל מקום בהתאם לתנאיו".