שנת 2024 הייתה השנה החמה ביותר שתועדה אי-פעם, ובעשור האחרון נרשמה עלייה ניכרת באירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים לשינויי האקלים. בצורות, הצפות, שריפות ועליית מפלס הים הם רק חלק מהגורמים המשפיעים כיום על תאגידים.
באופן טבעי, ממשלות ועסקים שואפים להתאים את עצמם לסביבה המשתנה — אפילו בזמן שהם פועלים באופן שיטתי להפחתת פליטות הפחמן ולהגבלת ההתחממות הגלובלית. גילוי סיכוני האקלים הוא אחד הכלים לקידום כלכלה עולמית בטוחה ויציבה יותר.
מהו גילוי סיכוני האקלים?
ניהול סיכונים, שקיפות וגילוי הם מושגים שהתבססו במגזר העסקי והפיננסי. גילוי סיכוני האקלים מרחיב פרקטיקות אלו כך שיכללו גם את הסיכונים שהתחממות כדור הארץ ומערכות מזג אוויר ההולכות ונעשות קיצוניות יותר מציבות בפני תאגידים. במסגרת חובות הגילוי נדרשות חברות לבצע הערכות סיכוני אקלים קפדניות ושיטתיות, ולפרסם לציבור את ממצאי ההערכות.
כאשר תאגידים מפרסמים את הסיכונים וההזדמנויות הצפויים או התיאורטיים בתחום הפיננסי הנובעים משינויי האקלים, הם מספקים שקיפות חיונית למשקיעים, לגורמי רגולציה ולבעלי העניין באשר להשפעות האקלימיות האפשריות. בכך הם גם מבטאים את רמת המודעות וההיערכות של החברה למקרה של אירוע מזג אוויר קיצוני או של שינויים בסביבה הרגולטורית או בתנאי השוק.
ניתוח סיכוני אקלים
הסיכונים הנובעים משינויי האקלים נחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות: סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר. הסיכונים הפיזיים הם סכנות ישירות לרכוש, לנכסים ולאנשים, הנגרמות מאירועים כמו הצפות, שריפות ורוחות עזות. סיכונים אלה יכולים גם לשבש את פעילות הארגון, את שרשראות האספקה או את קהל הלקוחות.
סיכוני המעבר יכולים לכלול שינויים במדיניות וברגולציה, מסי פחמן וצעדים לקידום דה-קרבוניזציה, תנודתיות בעלויות האנרגיה, פרמיות ביטוח הולכות וגדלות, שינויי התנהגות בקרב צרכנים, וכן כל עלות, היטל או הוצאה אחרת שמקורם בשינויי האקלים.
מסגרות הגילוי המרכזיות
TCFD – כוח המשימה לדיווח על סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים
כוח המשימה לדיווח על סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים (Task Force on Climate-related Financial Disclosures – TCFD) פותח על-ידי המועצה ליציבות פיננסית (Financial Stability Board – FSB) במטרה ליצור קווים מנחים על בסיס התנדבותי לחברות השואפות ליישם ניהול אפקטיבי של סיכוני אקלים. מסגרת ה-TCFD אומצה בהיקף נרחב – חברות רבות זיהו במהירות את היתרונות הגלומים בדיווח לפי TCFD.
מסגרת ה-TCFD מתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים:
- ממשל תאגידי
- אסטרטגיה
- ניהול סיכונים
- מדדים ויעדים
תהליך הדיווח לפי TCFD מספק לחברות מסגרת ברורה לניתוח ולגילוי השפעותיהם האפשריות של סיכוני האקלים על התחזית הפיננסית, ולגיבוש אסטרטגיות ותרחישי תגובה ארוכי טווח לצמצום הסיכונים.
קבוצת ICL היא אחת מחברות רבות ברחבי העולם המשתמשות במסגרת ה-TCFD כדי לגבש אסטרטגיית אקלים ולהתאים בין יעדי קיימות לביצועים פיננסיים. המסגרת זוכה לאימוץ נרחב במגזרים שונים – בהם פיננסים, אנרגיה, תעשייה וקמעונאות – ומאז שולבה גם בתקנים של המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (ISSB).
ISSB – המועצה הבינלאומית לתקני קיימות
המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (ISSB) הוקמה על ידי המוסד הבינלאומי לתקני דיווח כספי (IFRS Foundation – גוף בינלאומי המפקח גם על תקני החשבונאות הבינלאומיים). מטרתה הייתה לאחד את ריבוי המסגרות ותקני הדיווח בתחום ה-ESG (סביבה, חברה ומשילות) לכדי תקן בינלאומי אחד, המתאים יותר לכלכלה גלובלית.
תקן IFRS S2 מיועד במיוחד לדיווחים הקשורים לאקלים. הוא מבוסס על כללי הגילוי של TCFD, אך מציע מבנה בהיר יותר ומיקוד רב יותר בצרכי משקיעים. חובות הגילוי האקלימי האחידות של ISSB מקדמות עקביות ושקיפות, ומקלות על דיווחים בתחומי ה-ESG עבור תאגידים רב-לאומיים הפועלים במספר אזורים בעולם.
EU CSRD – דירקטיבת האיחוד האירופי לדיווח על קיימות תאגידית
דירקטיבת האיחוד האירופי לדיווח על קיימות תאגידית (Corporate Sustainability Reporting Directive – CSRD) מחייבת חברות הנמצאות בתחומי האיחוד האירופי, או פועלות בו, לבצע גילוי חובה של סיכוני אקלים. הדירקטיבה מחליפה את דירקטיבת הדיווח הלא-פיננסי (NFRD), והיא חלה על אלפי חברות באיחוד האירופי ועל תאגידים בינלאומיים רבים בעלי פעילות בשוק האירופי.
עמידה בדרישות ה-CSRD וביצוע הדיווח הנלווה מחייבים התאמה לתקני הדיווח האירופיים לקיימות (European Sustainability Reporting Standards – ESRS), העולים בקנה אחד עם תקני ה-TCFD וה-ISSB.
עמידה בדרישות ה-CSRD מחייבת חברות לפרט כיצד השפעות שינויי האקלים עשויות להשפיע על פעילותן העסקית, וכיצד פעילותן שלהן משפיעה על האקלים — השפעה דו-כיוונית בהתאם לעיקרון החומריות הכפולה. אי-עמידה בדרישות הדיווח עלולה לחשוף חברות לסיכונים משפטיים ולפגיעה במוניטין.
גילוי סיכוני אקלים ומדיניות תאגידית
הצורך לעמוד בדרישות ה-CSRD ובחובות דיווח נוספות מעצב מחדש את מדיניותן של חברות. ניהול סיכוני האקלים תופס כיום מקום מרכזי בסדר היום התאגידי ומהווה מוקד תשומת לב עבור ההנהלה הבכירה וחברי הדירקטוריון.
הטמעת ניהול סיכונים
חברות העומדות במסגרות גילוי חיצוניות מרחיבות בדרך כלל את מערכות ניהול הסיכונים הארגוניות הקיימות שלהן, כך שיכללו גם הערכות מפורטות של סיכוני אקלים. תהליך הניתוח, הכימות והניהול של סיכוני האקלים משמש כזווית בחינה אסטרטגית של סיכונים, היכולה להעניק לתאגיד הגנה ארוכת טווח מפני איומים ממשיים.
אחריות ברמת הדירקטוריון
דרישות הגילוי של רשות ניירות הערך של ארצות הברית (SEC) בתחום סיכוני האקלים, יחד עם מחויבות למסגרות כמו TCFD, מחייבות חברות לפרט את היקף הפיקוח שמפעיל הדירקטוריון על סיכוני האקלים. מנגנוני הממשל והאחריות מגיעים עד הדרגים הגבוהים ביותר בהיררכיה התאגידית, ומעצבים באופן ישיר את מדיניות החברה ואת כיוונה האסטרטגי.
אסטרטגיה תפעולית והשקעות
גילוי סיכוני האקלים מחייב גישה יזומה, מקיפה ומגוונת לניהול סיכונים. חברות נדרשות להציג כיצד הן מתכננות להסתגל לסיכוני האקלים, לטפל בפערים קיימים, ולהיערך לתרחישים העתידיים האפשריים. בין הצעדים האסטרטגיים האפשריים:
- מעבר משמעותי לשימוש באנרגיות מתחדשות
- בניית שרשראות אספקה יעילות ועמידות יותר
- הפחתה שיטתית של פליטות הפחמן בפעילות השוטפת
גישור בין תחומי ה-ESG לפיננסים
מסגרות הגילוי של סיכוני האקלים ממלאות תפקיד חשוב כגשר תקשורתי בין מובילי תחומי ה-ESG לבין הצוותים האחראים על הפיננסים הארגוניים. מסגרות כמו ISSB ו-CSRD מספקות רמת בהירות ואחידות גבוהה, המאפשרת תקשורת ברורה, מקצועית וחד-משמעית בין מובילי ה-ESG, מנהלי הכספים (CFOs) והממונים על קשרי המשקיעים.
שקיפות וחיזוק אמון בעלי העניין
עמידה שקופה ויזומה בדרישות הגילוי — בין אם מרצון ובין אם כחובה רגולטורית — מבטאת אחריות ויושרה תאגידית. היא מחזקת את האמון ביכולת החברה לזהות סיכוני אקלים עתידיים ולהיערך אליהם באופן אסטרטגי, ובכך מעידה על חוסן ויציבות ארוכי-טווח.
חברות יכולות לבנות אמון בקרב מגוון רחב של בעלי עניין:
- משקיעים
משקיעים מצפים לשקיפות, יציבות, חוסן ועמידה בתקנות. משקיעים בעלי זיקה אתית נוטים להעדיף חברות עם דירוג ESG גבוה.
- לקוחות
לקוחות המעדיפים מוצרים אחראיים או ידידותיים לסביבה עשויים להעדיף חברות הפועלות בהתאם למסגרות הגילוי האקלימי. גילוי כזה יכול לשמש כלי שיווקי משמעותי.
- הרשויות הרגולטוריות
הרשויות הרגולטוריות דורשות שקיפות מלאה, וחברות מעדיפות להימנע מפרסום שלילי ומהשלכות נוספות שעלולות להיגרם מעימות עם גורמי הפיקוח.
- עובדות ועובדי החברה
חברות השואפות לגייס כוח אדם בעל מוטיבציה גבוהה וערכים אתיים חזקים יכולות להסתמך על המחויבות שלהן לגילוי אקלימי ככלי גיוס יעיל ומשמעותי.
סיכום
כאשר דרישות הגילוי האקלימי והמסגרות הרגולטוריות הנלוות מיושמות ומוטמעות כראוי, הן הופכות לכלי משמעותי לבניית חוסן תאגידי. הגילוי על פי מסגרות כמו SEC, CSRD או TCFD משמש גם כלי יעיל בתחום יחסי הציבור והשיווק, המחזק את מיצוב החברה בתחום ה-ESG וממחיש את יכולתה להתמודד עם אתגרי האקלים הצפויים בעתיד.
כאשר חברה מאמצת שקיפות אקלימית — מן הדירקטוריון ומטה — פעילות הליבה ותהליכי קבלת ההחלטות מתנהלים בתוך מסגרת אסטרטגית המחזקת את החוסן האקלימי שלה. כך יכולה החברה לעמוד בציפיות בעלי העניין ולהעמיד את עצמה בעמדה טובה יותר לצמיחה עתידית ולהתרחבות לשווקים חדשים.
סיכום: היתרונות של גילוי סיכוני אקלים
- החברה יכולה לחזק את חוסנה העתידי ולהסתגל לסביבה עסקית המתקדמת לעבר כלכלה דלת-פחמן ויעדי נטו-אפס פליטות.
- עמידה בדרישות הגילוי האקלימי מעניקה יתרון תדמיתי ומחזקת את אמון המשקיעים (כפי שמודגם בחברות כמו ICL, שקשרו את התקדמותן בתחום ה-ESG לכלים פיננסיים).
- מסגרות גילוי ברורות ואחידות משפרות את התיאום והתקשורת בין מובילי תחומי ה־ESG לבין הצוותים הפיננסיים ומנהלי ניהול הסיכונים.
- יצואנים ותאגידים רב-לאומיים יכולים לשפר את מיצובם התחרותי, ככל שהשווקים הגלובליים עוברים להעדיף מוצרים ושירותים בני-קיימא.
חברות המאמצות את עקרונות גילוי סיכוני האקלים, ומשלבות הן את ההיבטים הרחבים והן את הדרישות הספציפיות בתפיסה האסטרטגית ובפעילותן השוטפת, משקיעות בבניית יתרון משמעותי וארוך-טווח.
