אם אתם אוהבים סרטי טבע, בטח שמעתם על הסרנגטי, הסוואנה האפריקאית הענקית, שחלקה נמצאת בטנזניה. האי זנזיבר – שבשנים האחרונות הפך ליעד תיירותי לוהט – הוא עוד אזור טנזני שבוודאי שמעתם עליו. וכך גם הר הקילימנג'רו, שגובהו 5,895 מטרים ונחשב לגג היבשת האפריקאית. אבל, לא הכול פראי, חלומי ומתויר בטנזניה.
טנזניה היא מדינה מתפתחת: שליש מתושביה גרים בתנאים קשים והחקלאות המסורתית במדינה לא מסוגלת לתת מענה לצורכיהם. נוסף על כך, שינויי האקלים מציבים קשיים משמעותיים בפני החקלאות באפריקה, ומדינות כמו טנזניה פגיעות במיוחד וחסרות את הכלים והאמצעים להתמודד עם קשיים אלו.
ביטחון תזונתי
בכל הנוגע לאקלים ולמצב הקרקע – טנזניה היא חלומו של כל חקלאי. לאזורים האגרו-אקולוגיים במדינה יש פוטנציאל אדיר לקיומה של חקלאות בת קיימא. באזורים אלו יש מיליוני דונמים של אדמה ראויה לעיבוד – שהם כר פורה לחקלאות מתקדמת. למרות זאת, המדינה טרם הגיעה ליעד החשוב מכול: ביטחון תזונתי לתושביה.
חוסר היכולת לספק מזון בסיסי לכל התושבים במדינה פוגע בבריאותם ובפרנסתם של תושבים רבים, אם בצורה ישירה ואם בצורה עקיפה. לכן, גורמים רבים הצביעו על הצורך בשיפור הגישות והשיטות החקלאיות במדינה, והציעו פתרונות שונים דוגמת תמיכה ישירה בחקלאים המקומיים במטרה להגביר את התפוקה החקלאית. חלק מהיבולים הטיפוסיים כוללים עגבניות, בצלים, תפוחי אדמה, אורז, דוחן, דורה, קסאווה (מניהוט מצוי), בננה וחיטה.
בטנזניה יש כ-53 מיליון תושבים ולחקלאים יש הרבה פיות להאכיל. האקלים בה משתנה מאזור לאזור, במקומות מסוימים כמו החוף, מזג אוויר הוא טרופי ובאזורים אחרים כמו בהרים שורר מזג אוויר מתון יותר תנאי מזג האוויר השונים והטופוגרפיה מקשים על החקלאות בטנזניה (כרגע ניתן לעבד רק 4% משטחה) וחובה על האיכרים לדעת לנצל בצורה מקסימלית את השטחים החקלאיים הקיימים. האזורים החקלאיים נהנים בעונת הגשמים מכמויות משקעים גדולות והחקלאים צריכים לנצל כל עונת גשמים ברוכה, כי לא תמיד הגשמים מגיעים וחבל לפספס עונה טובה, ובהחלט צריך לקוות שלא תהיה בצורת. הבעיה היא שטכניקות הדישון בטנזניה פשוט לא מספקות – לא מתאימות או לא קיימות. החקלאים כמעט לא מדשנים את הקרקע ולכן היבולים דלים. במדינה שבה מרבית האנשים עוסקים בחקלאות מסורתית – המשמעות היא תפוקת יבולים מאוד נמוכה.
אולי יעניין אותך גם:
מהסלע לצלחת: כיצד השימוש בדשני הפוליסולפט משפר את איכות המזון שאנו אוכלים
מגמות מובילות בתחום האנרגיה שכדאי להכיר מקרוב בשנת 2023
הצלחה מתוקה: המדע הופך את התפוחים לטעימים יותר
שיתוף הפעולה של ICL עם הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי ו-Feed the Future
המחסור בשימוש בטכניקות דישון מתקדמות אינו הבעיה היחידה. החקלאים בטנזניה מעבדים את אדמתם בטכניקות של חקלאות מסורתית ומיושנת – כמעט ללא פתרונות השקיה או כלים מכניים. החקלאים משתמשים ברוב התוצרת כדי להאכיל את משפחותיהם ואם נשאר עודף של יבול, שלרוב הוא מצומצם ביותר, הוא נמכר בשווקים המקומיים.
ICL והסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי
כאחת מחברות הדשנים המובילות בעולם, ICL משתפת פעולה עם הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי על מנת להגביר את הפריון והיבולים של המגזר החקלאי בשני מחוזות בדרום טנזניה. מטרת הפרויקט היא הגדלת היבול של הגידולים העיקריים ב-40%. הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי יזמה תוכנית רב-שנתית להכשרת והדרכת החקלאים לשימוש בדשנים מתקדמים, עיבוד אדמה וזריעה. התוכנית נקראת Feed the Future (מאכילים את העתיד).
מעצימים את החקלאים המקומיים
יוזמת Feed the Future – חוד החנית של הממשל האמריקאי במאבק ברעב העולמי – חותרת לפתור את בעיות השורש שמובילות לעוני, רעב וחוסר ביטחון תזונתי. כדי להגשים מטרות אלו, המיזם עובד יד ביד עם מדינות שותפות – כמו טנזניה – כדי לפתח את המגזר החקלאי בהן ולשבור את מעגל העוני והרעב. המטרה היא להגדיל את התפוקות ואת איכות היבולים – דגנים, פירות וירקות – בשדות טנזניה, באמצעות סיוע לחקלאים המקומיים והעצמתם. כך הם יוכלו לשפר את כושר ההשתכרות שלהם ואת איכות חייהם, ויסייעו להעניק ביטחון תזונתי לתושבי המדינה כולה. היעד ברור: שיטות חדשות, כלים מודרניים, חקלאות מתקדמת וחומרי גלם באיכות גבוהה – כל אלה מובילים ליותר יבול ופחות עוני. זה בדיוק המקום שבו פתרונות הדישון המתקדמים של ICL נכנסים לתמונה.
דשנים ופרויקטים חקלאיים בטנזניה
מומחי הדישון של ICL הצטרפו ליוזמת Feed the Future כדי לתמוך בחקלאים המקומיים וללמד כ-3,000 חקלאים טנזניים ליישם טכניקות חקלאיות עדכניות ולהשתמש בדשנים מתקדמים, הן לגידולים מושקים והן לגידולים שאינם מושקים. הצוות שבשטח – בתמיכת אגרונומית מישראל – איתר 30 חלקות הדגמה של חקלאים מובילים בשני אזורים בדרום טנזניה, והתחיל לעבוד בהתלהבות.
הניסוי
חלקות ההדגמה חולקו לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה, החקלאים גידלו את היבולים (בעיקר תפוחי אדמה, בצלים ועגבניות) בטכניקות מסורתיות, ובקבוצה השנייה, בליווי צוות של ICL גודלו אותם היבולים בדיוק (תפוחי אדמה, בצלים ועגבניות), אבל תוך כדי שימוש בדשנים מודרניים וטכניקות דישון מתקדמות.
התוצאות
התוצאות היו מדהימות. התפוקות בחלקות ההדגמה היו גבוהות בצורה משמעותית מאשר בחלקות בהן השתמשו בטכניקות מסורתיות, עבור כל שלושת היבולים. הגידול הממוצע ביבול עמד של 46% בעגבניות, 47% בבצלים ו-57% בתפוחי אדמה.
ההכנסות של החקלאים גדלו בהתאם. בזכות הגידול הרב ביבולים התאפשר לחקלאים למכור את עודף היבול, וכך להרוויח יותר כסף. את הרווחים הם ניצלו כדי לרכוש ציוד וזרעים, ואף נותר כסף לשימוש המשפחה.
הניסוי הוכיח שבאמצעות שימוש בטכניקות דישון מתקדמות – עם דשניים מודרניים באיכות גבוהה – החקלאים שהשתתפו במיזם ראו שיפור ניכר באיכות היבולים, בריאותם וגודלם – הכול כתוצאה משימוש בדשנים של ICL.
זו לא הפעם הראשונה שבה ICL מסייעת לחקלאים ותורמת לחקלאות המתפתחת ברחבי העולם. פיתוח חקלאות בת קיימא היא יעד עיקרי במדינות רבות. הדשנים המתקדמים של ICL תורמים לפיתוח פרקטיקות חקלאיות מתקדמות ומעצימים חקלאים מקומיים במדינות רבות. המשוואה פשוטה: יותר מזון מהאדמה, פחות אנשים רעבים בעולם.
