עשרות ילדים מיישובים בדואיים איבדו את חייהם בשנה החולפת בעקבות תאונות מצערות. יוזמה חדשה פועלת כדי לצמצם את האסונות
ינואר 2018. פעוטה בת 3 נדרסת על ידי רכבו של אביה ביישוב תל שבע שבנגב ומגיעה לבית החולים ללא סימני חיים. פברואר 2018. שריפה פורצת בבית ביישוב חורה וגורמת לתוצאות קשות – פעוטה כבת שנה מחולצת מהבית במצב קשה, כשהיא סובלת משאיפת עשן ומכוויות בפלג גופה העליון. שני אחיה, בני 4 ו-3, מפונים במצב בינוני עקב שאיפת עשן.
שתי הדוגמאות האלה הן רק חלק מתאונות מצערות שמתרחשות ביישובי הבדואים בדרום. המכנה המשותף לכולן – מלבד התוצאות הקשות – הוא שכולן קרו "מתחת לבית" ואת רובן היה אפשר למנוע בעזרת שיתוף פעולה ואמצעי הסברה. כעת, יוזמה חדשה של חברת ICL, בשיתוף ארגון "בטרם" לבטיחות בקרב ילדים, יחד עם הארגונים "מתן" ו"אג'יק – מכון הנגב", תפעל לצמצום מספר התאונות ביישובים הבדואים באמצעות הסברה והכוונה.
לפי נתוני ארגון "בטרם", השנה החולפת גבתה את חייהם של לא פחות מ-144 ילדים, בין היתר, כתוצאה מפגיעות בלתי מכוונות כמו דריסה לאחור, טביעות, כוויות והרעלות. יותר ממחצית ממקרי המוות אירעו בחברה הערבית ו-36 מהם במגזר הבדואי. למעשה, אוכלוסיית הילדים הבדואים בנגב נמצאת בסיכון גבוה כל כך, עד שהסיכוי של ילד בדואי מהדרום למות כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 19 מהסיכון של ילד יהודי במרכז הארץ, ופי 2 מהסיכוי של ילד ביישובים הערביים.
אולי יעניין אותך גם:
סוגרת מעגל: הצצה לאלבום החיים של שיראל
"כבר בגיל 6 עשיתי ניסוי בכימיה"
הנורה האדומה לא נכבית כאן: במפעלי ICL באזור הדרום למשל, מועסקים עובדים בדואים רבים. אותם עובדים יהיו מעתה חלק מפרויקט ההסברה שנועד להגיע לאוזניהם של כלל תושבי היישובים הבדואיים. "ראינו את המספרים ואת הנתונים והבנו שחייבים לעשות משהו", מספר ארז קמה, מנהל קשרי הקהילה של ICL. רתמנו את מנהלי המפעלים, את ארגון "מתן – משקיעים בקהילה", את ארגון "בטרם" ואת ארגון "אגי'ק – מכון הנגב", שפועל לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית בנגב. בשלב הבא גובשה תוכנית פעולה ארוכת טווח שתכלול מערך חינוך והסברה הפועל בטיפות החלב, גני הילדים, בתי הספר, התיכונים, תנועות הנוער, ואפילו בקבוצות הורים ובקרב אימאמים במסגדים.
"אנחנו מצפים לראות שינוי משמעותי בתוך חמש שנים", אומר קמה, "הכשרנו מדריכים כנאמני בטיחות וכעת אנחנו יוצאים לשטח בצורה משמעותית. היעד שהצבנו לעצמנו הוא להפחית את התאונות בסביבה הביתית, וזהו יעד מדיד, וניתן בהחלט לבדוק אותו".
כל ילד הוא עולם ומלואו
גלית גלעד, סמנכ"לית ארגון "בטרם", שרואה בפרויקט הבטיחות הזדמנות לשינוי מהותי במספרים הקטלניים בחברה הבדואית, מודה שהטמעת המסרים אמנם מורכבת, אבל השינוי כבר מתקרב. רק באחרונה הסתיים שלב ההדרכות הראשון לעובדי חברת ICL הבדואים, שנחשבים לגרעין הראשון של הפרויקט, וכעת התקווה היא שהמסרים האלה יגיעו לכל בית ולכל משפחה ביישובים הבדואיים.
"בימים אלה אנחנו שמים דגש מיוחד על מניעת תאונות ילדים בחצר ובבית", היא מדגישה, "לרגל חודש הרמדאן, מתקיימות ארוחות משפחתיות רבות משתתפים, ולעתים מתגלה חוסר תשומת לב לילדים". ניסיונה לימד אותה שהדרך הטובה ביותר לשינוי היא דרך מקבלי ההחלטות ומוסדות החברה. "אנחנו מעבירים את מסרי הבטיחות שלנו דרך עובדיה הבדואים של ICL ודרך ארגון 'אג'יק'. אני מאמינה שבדרך הזו נוכל להביא לשינוי המיוחל".
מי שנמצאת בשטח ורואה את ניצני הפרויקט מבשילים היא פהימה עטאונה, מנהלת תוכניות הבריאות בארגון "אג'יק – מכון הנגב". "הרעיון היה שכל ארגון יביא את החוזקות שלו להצלחת הפרויקט", היא אומרת, "כרגע, התוכנית פועלת כבר בארבעה יישובים – חורה, רהט, שגב שלום וכסייפה, והפעילות כבר יצרה הד גדול בשטח".
האם בעוד חמש שנים נראה פחות ילדים נפגעים? עטאונה סבורה שאם נמשיך בעבודה יסודית ועקבית, ובשיתוף פעולה, אין ספק שנראה ירידה משמעותית במספר הילדים הנפגעים, ומוסיפה: "מבחינתי, גם אם הצלנו ילד אחד, הצלנו עולם ומלואו".
