חדשנות, קיימות גלובלי,
יוני 02, 2022 | זמן קריאה דקה 1

טרנדים של פודטק שכדאי לצפות להם בשנת 2022

שיתוף:

מגמות עסקיות נוטות לעקוב אחר אינדיקטורים כלכליים והעדפות צרכניות, אבל בשנתיים האחרונות המדדים הכלכליים וגם העדפות הצרכניים נפגעו קשה על ידי נגיף הקורונה ברחבי העולם. חלקים נרחבים של מגזרים עסקיים וצרכניים היו סגורים לאורך זמן חסר תקדים.

ההתמודדות העולמית עם חוסר הוודאות התזונתי בעתיד הקרוב היא דרך טכנולוגיית המזון. היא תעזור לנו לעמוד באתגרים הנוכחיים של שנת 2022 באמצעות התמקדות בנגישות  מזון וקיימות – והפתעות נוספות שאנשי טכנולוגיית המזון ימציאו כדי שתעשיית המזון תמשיך לפרוח.

כולם עוקבים כעת מקרוב אחר גישות חדשניות לטכנולוגיית מזון שיכולות לשמור על שרשרת המזון חיה ומתחזקת – חקלאות, אחסון מזון, אריזה, הובלות, מעבדות מדע, עסקים חקלאיים, מסעדות, בתי ספר, סופרמרקטים ועוד. בכל מקום שבו אנו נמצאים לאורך שרשרת המזון, אנו יודעים שעלינו לחתור לשלושה יעדים: נשיגות, קיימות ובחירות מזון בריאות יותר.

 

ביקשנו מהדר סוטובסקי, סמנכ"לית לחדשנות חיצונית ב-ICL, לשתף את החזון שלה לגבי תעשיית הפודטק (תחום טכנולוגיות המזון), להסביר מהו פודטק ומהן מגמות הפודטק בשנת 2022 שיכולות לעזור לנו להשיג את שלושת היעדים הללו.

נשיגות

כבר בפתיחה הדר מבשרת לנו כי "סדרי העדיפויות של הצרכנים בקבלת החלטות צריכה השתנו, ובשנת 2022 אחד המוקדים העיקריים יהיה בתקציבים שלהם והעדיפות תהיה 'נשיגות קודם'".

לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מחירי המזון העולמיים עלו ב-28.1% בשנת 2021 לעומת השנה הקודמת וצפויים להמשיך לעלות גם בשנת 2022 בעקבות תנאי האקלים ההפכפכים, המגפה המתמשכת, הבעיות בשרשרת האספקה, העלייה במחירי התחבורה, האריזה ומחירי האנרגיה.

מה בכל זאת יכול לייצב את מחירי המזון?

פתרון אחד הוא קיצור שרשרת אספקת המזון. מגפת הקורונה "חשפה את חולשתן של שרשראות אספקת מזון", אומרת הדר. חולשות הנגרמות בחלקן מתלות יתר בידיים אנושיות כגון חקלאים, אורזים, נהגי משאיות, מדענים, אנשי עסקים חקלאיים, אנשי סופר ועוד. דבר נוסף הוא המרחקים הארוכים בין החווה לצרכן כך שכל פגיעה קלה בתשתית או במחסור בעובדים עלולה להיות השפעה הרסנית.  איך כן ניתן לקצר את שרשרת אספקת המזון? גינון ורטיקלי.

חקלאות ורטיקלית

תוכנית נוספת היא חקלאות ורטיקלית, בדומה לנעשה בפודטק ישראל. "חקלאות ורטיקלית", מסבירה הדר, "מאפשרת לגדל מזון בסביבות מבוקרות יותר אשר קרובות יותר לאזורים עירוניים, נקיות ממזיקים ומסוגלות לייצר יבולים תכופים יותר". קמעונאי המכולות יעריכו את הגיוון המוגבר של התוצרת שיגיע אליהם בזכות נוהג זה.

עם פחות כסף שמבוזבז על תחבורה, יצרני מזון יכולים להציע לצרכנים מגוון רחב יותר של תוצרת טרייה יותר בעלות נמוכה יותר. "חקלאות ורטיקלית נועדה להשפיע עמוקות על העדפות של הלקוחות ותעשיית המזון", אומרת הדר. ההשפעה הראשונית שלו הייתה צמיחתם של מאיצי חדשנות ומרכזים של אג-טק ופודטק ברחבי העולם.

קיימות

לקבל מזון טרי מהחווה זה נהדר, אבל עלינו גם לשמר – לקיים – את כדור הארץ שמספק אותו.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, "31% מפליטות גזי החממה שנגרמו על ידי בני אדם, מקורן ממערכות המזון החקלאי בעולם. מתוך 16.5 מיליארד טונות של פליטת גזי חממה מכלל מערכות המזון החקלאי העולמי בשנת 2019, 7.2 מיליארד טונות הגיעו מתוך גבולות החווה, 3.5 טונות משינוי שימושי קרקע ו-5.8 מיליארד טונות מתהליכי שרשרת האספקה, על פי הניתוח החדש [של ארגון המזון והחקלאות עם האו"ם]". מתוך 16.5 מיליארד טונות אלה, חקלאות בעלי חיים היא התורם הגדול ביותר המייצג 14.5% מפליטות גזי חממה אנתרופוגניים.

הדר מאמינה בתוקף ששמירה על איכות הסביבה תהיה הכרחית על מנת שנוכל להזין את הדור הבא. "מערכת המזון העולמית צריכה להמציא את עצמה מחדש במהלך 30 השנים הבאות כדי לייצר 50% יותר מזון, לעזור ל-2.5 מיליארד אנשים להימנע מתת-תזונה ולצמצם כ-13 ג'יגה טון של פליטת פחמן".

ייצור מזון בר-קיימא

נדרשים פתרונות מתקדמים מתוחכמים וחדשניים בתעשיית המזון, בכדי לעמוד ביעדים הללו ומבלי לרושש את הכיס. מערכות ייצור מזון דלות פחמן בנות-קיימא עשויות להכיל תשובות לגשר על דילמה זו.

התקדמות בתחום טכנולוגיית המזון, שיכולה לשים חלבון צמחי על שולחן המטבח מהר יותר, עשויה לעזור להפוך את השפעת גידול בעלי החיים על הסביבה על ידי "הפחתת פליטת גזי חממה, שחרור שטחי גידול עולמיים, הפחתת סחיפת הקרקע והקלה בלחץ על אספקת המים בעולם", אומרת הדר.

כמובן, בעולם של טכנולוגיית מזון חדשנית צריך לפתח חלבונים אלטרנטיביים, כמו מזון שכולו מצמחים או על בסיס צמחי, בצורה בטוחה לסביבה.

אפס בזבוז מזון

גישה נוספת לקיימות היא הרעיון של אפס בזבוז מזון.

האו"ם הגדיר בזבוז מזון כ"חלק עיקרי מאובדן מזון ומתייחס בכך למזון שהוסר משרשרת אספקת מזון שמתאים לצריכה, או שהתקלקל או שפג תוקפו. בעיות כאלה נגרמות בעיקר מהתנהגות כלכלית לא אחראית, ניהול לקוי של המלאי, או הזנחה".

זה נתן השראה ליזמים, כמו יסמין קרואו, ליצור חברות להצלת מזון, כמו Goodr, המשתמשת בטכנולוגיה קניינית ובנתונים שוטפים כדי להעביר עודפי מזון לנזקקים.

הגנה על אמא אדמה פירושה גם לצמצם את כמות  כלי הפלסטיק שלה. אמריקה מייצרת 42 מיליון טונות של פסולת פלסטיק מדי שנה וממחזרת רק 2% ממנה. כתוצאה מכך, צרכנים וסוכנויות ממשלתיות דורשים מעסקים להמציא חלופות למכלי פלסטיק חד-פעמיים.

ניתן למחזר את הפסולת למיכלים. מדעני החומרים בחברת Apeel אפיל עשו בדיוק את זה – באמצעות קליפות פירות וירקות הם יצרו עטיפה דקה שניתן להשתמש בה כדי לעטוף מזון ולהאריך את חיי המדף שלו פי ארבעה. חברות אחרות נמצאות בתהליך של יצירת מכלי מזון אכילים, באמצעות אצות וביופולימרים אחרים.

אולי יעניין אותך גם:

איך ניתן להגביר ביטחון תזונתי: פודטק – החזית הבאה

מערכת הרוביטאריס של ICL: פריצת דרך בהפקצת תחליפי בשר מן הצומח

 

בחירות מזון בריאות יותר

שוק מזונות הבריאות העולמי צפוי להגיע ל-1.1 טריליון דולר עד שנת 2027. הדר מוסיפה: "צרכנים מחפשים תחליפי מזון בריאים יותר. העלייה בשיעורי ההשמנה ברחבי העולם, יחד עם עניין הצרכנים בתחליפי מזון בריאים [ובני-קיימא יותר] מניע את הביקוש לחלבונים חלופיים".

חלבונים מהצומח קלים יותר לעיכול, משפרים את האופן שבו הגוף הופך מזון לאנרגיה ותורמים לחיזוק מערכת החיסון, מה שמגן עלינו מפני זיהומים ומפחית את הסיכון למחלות רבות. אמנם לא כולם מתלהבים מתזונה מבוססת צמחים לחלוטין, אבל חלקם מתלהבים מההזדמנות להפחית את פליטת גזי החממה על ידי הפחתת גידול  בקר למאכל אדם.

דרך אחת שצרכנים ניסו לתרום למטרה זו היא על ידי אימוץ סגנון חיים "פלקסיטרי" כך שמפחיתים את כמות הבשר הנאכלת. תעשיית הפודטק מוביל אותנו באמצעות חקירת דרכים יעילות לפיתוח חלבונים מהצומח ששומרים על תחושת הפה והטעם של בשר, עופות, פירות ים, ופיתוח מוצרי חלב ללא כל הכולסטרול והשומנים הרוויים שהם נושאים בדרך כלל.

בכך, הם נותנים לנו מאכלים בריאים יותר, וגם מראים לעולם כיצד להשתמש בפחות משאבים תוך שיפור איכות האדמה, כך שניתן לגדל יותר מזון על אותן שטח אדמה.

חלבונים מהצומח – כבר לא רק לאוהבי בשר!

תחליפים מבוססי צמחים נוצרים עבור כל סוגי המזון בימינו. חלב על בסיס צמחי צובר פופולריות בשל היתרונות הבריאותיים והתזונתיים שלו. לא רק סויה ושקדים, אנו מאמצים גם מוצרים מבוססי שיבולת שועל, שלאחרונה תפסו את המקום השני אחרי הסויה מבחינת מכירות. בעתיד תחפשו בחברות פודטק "חלב" חדש העשוי משעועית, חומוס, שעורה, קנבוס ופשתן.

מזונות הנלחמים בלחץ

בואו נודה בזה: השנתיים האחרונות היו מלחיצות! ולא נראה שהלחץ יעבור בקרוב. תצפו למצוא מספר הולך וגדל של צרכנים המחפשים מוצרים המבטיחים אפקט רגוע ומרגיע. וחברות ימהרו לענות על הביקוש הזה עם מוצרים המכילים מלטונין, L-תיאנין, מגנזיום וחומרים צמחיים (במיוחד לבנדר, אשווגנדה, ולריאן וקמומיל)  שימוקמו בנוחות על מדפי המכולת.

כדור הבדולח שלנו לעתיד

מה צופן העתיד מעבר לבשרים ללא בשר וגינון ורטיקלי?

הדר מאמינה שמגמות פודטק ב-2022 יביאו איתן חזון של "הזדמנויות ענקיות בתחומים רבים של ביוטכנולוגיה ותוכנה".

תוצאות צפויות בחדשנות המזון הכוללים בינה מלאכותית, יצירת מסדי נתונים מולקולריים וטכניקות משופרות של רצף גנים וטכניקות עריכה. הדר מתייחסת למה שהיא מכנה "טרנד מזון כתוכנה", עם יצירת מאגרי מידע מסיביים של מולקולות שיסייעו לעמוד בציפיות הצרכנים, מבחינת טעם ומרקם.

לפיכך, מבחינת מזון, אנחנו אולי עומדים בפני עולם חדש, ועם כל כך הרבה חדשנות, העתיד נראה די זוהר.