מוצרים גלובלי
מרץ 31, 2022 | זמן קריאה דקה 1

מהו אשלג? הסיפור המלא

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

בשנת 1790 נרשם הפטנט הראשון בארצות הברית, והפלא ופלא, התוצר שלו הוא בעל תפקיד מרכזי בחקלאות בת קיימא גם כיום. הוא מסייע לצמצום הרעב בעולם ולחיזוק הביטחון התזונתי הגלובלי. שם הפטנט: ייצור אשלג. מי היה מנחש שאחרי מאתיים ושלושים שנה תוצר הפטנט הממוספר הראשון יהיה עדיין מוצר מועדף בחקלאות.

העולם צריך מזון עכשיו

על פי דוחות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בשנת 2020 היו בין 720 מיליון ל-811 מיליון אנשים שהתמודדו עם רעב בכדור הארץ. גם בהסתכלות לעתיד, מצב הביטחון התזונתי העולמי מעורר דאגה, מכיוון שאוכלוסיית כדור הארץ צפויה לגדול בכ-35% במהלך ארבעים השנים הבאות. 

אם כן, האנושות צריכה למצוא דרך להגדיל את מקורות המזון ומהר. אך יש מעט שטחים זמינים להרחבת החקלאות ואנחנו לא רוצים לכרות יערות ולהתחיל לשתול בהם שדות תירס.

מה עושים? נכון לעכשיו הגדלת כושר ייצור המזון של העולם כולו אפשרית בעיקר על ידי הגדלת הפריון והתפוקה לדונם חקלאי, אשר מתאפשר על ידי שימוש מיטבי ומאוזן בדשן. יישום שיטות דישון מאוזנות גם יבטיחו גם את שימור פוריות הקרקע ואת קיימות המערכות החקלאיות.

דשנים, כמו אשלג, ממלאים תפקיד קריטי בהגדלת תפוקת היבול והפיכת החקלאות לבת קיימא. ניהול דישון מאוזן – כלומר, פיזור אשלגן בשיעור מאוזן עם חנקן – יגביר את יעילות השימוש בחנקן ויאפשר הפחתה משמעותית של זיהום חנקן.

מה זה אשלג (פוטאש)?

נחזור לשנת 1790 – ג'ורג' וושינגטון חתם על הפטנט של סמואל הופקינס והעניק לו זכויות על השיטה החדשה שהמציא, לייצור אשלג באמצעות כבשן לשריפה חוזרת של אפר.

אשלג הוא תרכובת של מלח אשלגן הידועה גם בשם אשלגן כלורי. האשלג נוצר במקור על ידי שטיפת כימיקלים מאפר עץ ומריכוז התשטיף בסירי ברזל גדולים; ומכאן שמו בשפה האנגלית: פוטאש ("pot and ash" – "אפר ו-סיר") 

אשלג (אשלגן כלורי, KCl) משמש בעיקר כדשן חקלאי, מכיוון שהוא מקור מצוין לאשלגן מסיס, אחד משלושת המרכיבים העיקריים של תזונת הצמח, יחד עם חנקן וזרחן.

מקורות אשלג

מה מקור האשלג כיום? ברור שהשיטה הישנה של שריפת אפר עץ היא מיושנת. יש מקורות עדיפים. כשהאוקיינוסים והאגמים העתיקים התייבשו, המלחים הימיים התרכזו באדמה היבשה שנוצרה והותירו מרבצים עשירים בשפע של מינרלים. מרבצים אלו הם מקורות יקרי ערך של אשלג. 

ICL מפיקה את האשלג שלה משני מרבצים חשובים כאלה: אחד, בצד הישראלי של ים המלח; השני, במכרה אשלג בקטלוניה, ספרד. ICL נחשבת אחת מיצרניות האשלג המובילות בעולם. דשני אשלג נכרים גם ממגוון מרבצים גיאולוגיים של מלח אשלגן ברחבי העולם, אשר מעובדים ומופקים מהם מגוון דשנים.

שימושים באשלג

השימוש העיקרי באשלג הוא בחקלאות. בין השימושים הנוספים ניתן למצוא כימיקלים תעשייתיים, מזון לבעלי חיים, ייצור סבון, ריכוך מים, המסת קרח בכבישים, ויסות חומציות (pH), ייצור חומרי נפץ, ייצור תרופות וייצור זכוכית. אכן, לא מעט שימושים לתרכובת אחת, המעידים על חשיבותה לקיום האנושי.  

אשלגן כלורי בחקלאות: האביר המגן של הצמח

למעלה מ-90% מהאשלג המיוצר ברחבי העולם משמש כדשן חקלאי (אשלגן כלורי). דשן אשלג הוא דשן האשלגן המוערך והנפוץ ביותר בעולם. האשלג מספק אשלגן זמין לצמחים, שקולטים אותו מתוך האדמה באמצעות שורשיהם.

אשלגן חיוני כמעט בכל התהליכים הדרושים לשמירה על צמיחה ורבייה של צמחים. אשלגן מגביר את התפוקה והאיכות של התוצרת החקלאית ומעצים את יכולת הצמחים לעמוד בפני מחלות, התקפות חרקים, מצבי קרה, בצורת ותנאי גידול קשים נוספים.

האשלגן מסייע בפיתוח מערכת שורשים חזקה ובריאה ומגביר את יעילות ספיגת החנקן והשימוש בו, וכן ספיגת חומרי תזונה נוספים. אשלגן לא רק מגדיל את כמות היבול, אלא גם משפר את איכות היבול.

נוסף על כך, לאשלגן תפקיד חשוב בתזונה של בעלי חיים ובני אדם. אשלגן משפר את הערך התזונתי של דגנים, פקעות ופירות באמצעות הגדלת תכולת החלבון והשמן בזרעים, בעמילן, בפקעות ובזרעים, כמו גם הגברת ויטמין C וסוכר בפירות. עם אספקה נאותה של אשלגן, דגנים מייצרים גרגרים גדולים וגבעולים חזקים. 

אשלגן גם משפר את הטעם והצבע של הפירות ומגדיל את גודל הפקעות והפירות. נוסף על כך, הוא מגביר את העמידות מפני פגיעות שונות במהלך האחסון וההובלה של התוצרת החקלאית ומאריך את חיי המדף שלה.


אולי תתעניינו גם ב:

מהסלע לצלחת: כיצד השימוש בדשני הפוליסולפט משפר את איכות המזון שאנו אוכלים

פוליסולפט – בשורה חדשה לחקלאים

תנו לאדמה את האשלגן שלה

האשלגן שבפירות ובכל תוצרת חקלאית מגיע מן הקרקע ומן המערכת האקולוגית של החווה. ואם האשלגן עוזב את הקרקע והולך ליבולים, רמות האשלגן בקרקע נוטות לרדת עם הזמן ועם גידול היבולים עליה, וקרקעות עלולות להיות בחסר קריטי של אשלגן.

ללא  חידוש האשלגן בקרקע, לא ניתן לשמור על תנובת הקרקע וקיימות הקרקע לאורך זמן.

השפעת האשלגן בפיזיולוגיה של הצמח

האשלגן שנמצא באשלג חיוני לתפקוד תקין של תהליכים פיזיולוגיים צמחיים. אשלגן קשור לתנועה של מים לצמח, לחומרים מזינים ולפחמימות ברקמת הצמח. האשלגן משפיע על ייצור חלבון, ייצור עמילן וייצור אדנוזין טריפוספט (ATP), אשר בתורו יכול לווסת את קצב הפוטוסינתזה.

ההשפעות העיקריות של אשלגן בגידולים הן:

  • פוטוסינתזה.
  • קיבוע חנקן.
  • העברה של עמילן צמחי וסוכרים.
  • הגברת סבילות הצמח למחלות.
  • שמירה על מאזן מים בתאי הצמח.
  • הפעלה של למעלה משמונים אנזימים תאיים.

אשלגן מסייע גם בשליטה על הפתיחה והסגירה של הפיוניות בעלי הצמח, ששולטות בחילופי אדי מים, חמצן ופחמן דו חמצני בצמח. אם חסר לצמח אשלגן, או שהאשלגן אינו מסופק בכמויות נאותות, הצמיחה והתפוקה פוחתות ונפגעות.

אשלגן – חומר חיוני לתזונה 

תרכובת האשלג היא מקור לא יסולא בפז של היסוד אשלגן  הדרוש בחקלאות ואין לו תחליף. קרקעות רבות התרוקנו מאשלגן עקב עיבוד מתמשך. חידוש האשלגן בקרקע חיוני לבריאותם של היבולים ולעיתים קרובות ניתן לתקן חוסרים באמצעות שיעורי הזנה מתונים.

לא ידועות השפעות מזיקות של אשלגן על הסביבה או על בריאות האדם. אבל רמות אשלגן חסרות באדמה יכולות לעכב את צמיחת היבולים ולהפחית את הניצול היעיל של חומרי הזנה אחרים, כגון חנקן וזרחן.

הדור הבא של הדשנים

ICL מספקת מגוון דשנים מתקדמים, המכילים חנקן, זרחן ואשלגן (NPK). המחקר שלנו הביא לפיתוח של דשנים מהדור הבא, כמו PotashpluS, שהוא דשן אשלג מגורען מובחר, בטכנולוגיית Polysulphate®.

PotashpluS הוא דשן רב-תזונתי המספק לגידולים ארבעה רכיבי תזונה חיוניים (אשלגן, גופרית, מגנזיום וסידן) ומיועד לגידולי שדה, פרדסים ומטעים.

גופרית מסייעת בתהליך היווצרות חלבון ושמן אשר מקדם צמיחה של גידולים חזקים ובריאים. טכנולוגיית הפוליסולפט מבטיחה אספקה רציפה של גופרית לאורך כל עונת הגידול ומפחיתה את הסיכון לזליגתו החוצה. מגנזיום חיוני לתהליך הפוטוסינתזה מכיוון שהוא האטום המרכזי במולקולת הכלורופיל. 

סידן מחזיק את דפנות התאים של הצמחים ביחד, והוא דרוש לחיוניות הצמח. הקשר החזק הקיים בין חנקן לאשלגן בצמחים הוא אחד המוקדים של חטיבת המו"פ של ICL. בניסויי השטח שלנו, אנו חוקרים את תפקידו של האשלגן בקיבוע המיקרוביולוגי של חנקן לחנקה על ידי פקעיות שורש (מעין גופיפי אחסון לחיידקים) בקטניות. אנו מבצעים ניסויים אגרונומיים רבים כדי להוכיח כיצד אשלגן מגביר את יעילות השימוש בחנקן (NUE) בצמחים.